שמחה בכל מצב

כפילות מילים בספר הזוהר, הסבר מעמיק של רבי לוי יצחק ומסר לחיים מערב. בפרשת השבוע מסופר לאמהות רחל ולאה, ובזוהר הקדוש על הפרשה מוסבר איך הן משתקפות בשני הביטויים שבפסוק מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה. ובהמשך ההסבר על המילים אם הבנים שמחה, הזוהר כותב שזה התוכן של ספירת הבינה. דה-קול חיְדִו, ו-קול חְדְוָה, דְְכֵּּוֶוֶה, דכולו אלמין בי תלוין. כל שמחה וכל חדווה של כל העולמות תלויים בה. המקור של השמחה בעולם הוא מספירת הבינה. רבי לויצחק מתמקד בכפל הלשון בזוהר. כל חדו וכל חדווה. כל שמחה וכל חדווה. מה כפל הלשון הזה? אם נתבונן בשני המילים האלו, חדו-חדווה, נבחין ששניהן פותחות באות חטא. שהאות הזו, על פי הקבלה, מרמזת על ספירת הבינה.

הערך של האות חטא הוא שמונה, וספירת הבינה היא הספירה השמינית, כאשר מונעים את הספירות מהסוף להתחלה. והבינה, האות ח', היא המקור של כל סוגי השמחה, גם של שמחה שמצד החסדים, וגם של שמחה שמצד הגבורות. האות הזו, היא ההות שפותחת גם את ח'יְדו' וגם את ח'ְיְוָ. חב'ְלְה, חְְיְתְּ֥-ַּו֥, חְְְיְְיְְִֵָּ ְְna�֥' וגבורות, זה ההבדל שבין שש עמידות לבין ספירת המלכות. שש עמידות משפיעות ומעניקות שפע, וזה התוכן של חסדים, וספירת המלכות, שמקבלת את השפע, ומעבירה אותו באופן מדוד, זה תוכן של גבורות, והחסדים והגבורות, שש עמידות, וספירת המלכות, ביחד הם זוג מושלם, שש עמידות נבשלים לזכר, ספירת המלכות משולה לנקבה, ויחד הם זוג, או בערמית, הם... דו. אם נחזור לשתי המילים בזוהר, חדו וחדווה, האות חת היא המקור של כל המידות, ספירת הבינה, וממנה יש גם חסדים, שש מידות, וגם גבורות, ספירת המלכות.

היא המקור של הדו, של הזוג חסדים וגבורות. וזה המשך המילה חדו וחדווה. בכל אחת מהן יש את האותיות ד'ו שיוצרות את המילה דו. אז כבר התייחסנו לאותיות חדו, מה נשאר? במילה חיְדִו, האות י'ֹוֵד, ובמילה חְדְוָה, האות ה' ההִֶַֹ֥, ה'ְוֵד, מְרֶמְְזְת, ה'ְָּו֥, ה'ְְֹ֥, ה'ְְֹ֥, ה'ְְֹ֥, ה'ְְְָּי, על הזכר, חיידו, והאות ה' על ספירת המלכות, הנקבה, חדווה. האות י' והאות ה' זה גם ההבדל בין המילים איש ואישה. במילה איש מופיעה האות י' ובמילה אישה מופיעה האות ה'. וכך גם כאן, חיידו עם י' מרמז על הזכר וחדווה עם ה' מרמזת על הנקבה. מסכם רבי לוי יצחק וכותב, שכיוון שאם הבנים ספירת הבינה שמחה, ספירת הבינה היא המקור של כל המידות, גם של חסדים, וגם של גבורות, לכם, כותב הזוהר, כל חיידו, וכל חדווה, תלויים בה. על בסיס דברי הזוהר, וההסבר של אבא שלו, הרב'ה מלמד מסר לחיים, בכל מצב יהודי צריך להיות בשמחה, לא רק כשהחיים שלו הם בהגדרה של חסדים, של חיידו, אלא גם אם הם, חלילה, במצב של גבורות, גם אז צריך להיות בחדווה, בשמחה, אִם הבנים, שמחה,

ועל ידי השמחה, על ידי שנוסיף בשמחה, בשמחה גם בזמנים של גבורות נבטל את התוכן השלילי של הגבורות ותישאר רק השמחה. ויותר מכך, כמו שאומר שלמה המלך בספר משלי, יתרון האור מן החושך. כשדבר שלילי הופך לחיובי, יש לו עוצמה גדולה יותר מדבר שהוא חיובי מלכתחילה. על ידי השמחה, למרות הקושי, השמחה בסופו של דבר תהיה הרבה יותר גדולה, הרבה יותר עוצמתית.