מתי ארה״ב גברה על רוסיה

כשיעקב אבינו ביקש מלבן אישור לחזור לארץ כנען, לבן אמר לו, ניחשתי ויברכני השם בגלליך. זכיתי בברכה ובשפע בגלל השירות שלך אצלי. ומובא בזוהר שלבן עשה מבחנים של כשפים לבדוק האם המזל שלו הוא בגלל יעקב. הזוהר כותב, כמה חרשין וזינין עבד לבן ובחין מזלה בגין עדי יעקב, כמה סוגי כשפים לבן עשה כדי לבחון האם המזל שלו הוא בגלל יעקב. והזוהר כותב שלבן מצא שבכל חודש יש לו תוספת של 100 צאן, 100 כבשים ו100 עיזים. וזה תוכן הפסוק שלבן אמר, ניחשתי ויברכני השם בגללך. והזוהר ממשיך וכותב שרבי אבא אמר שבכל חודש יעקב היה מביא ללבן תוספת של אלף צאן, אלף כבשים ואלף עיזים, והוא מביא הוכחה מפסוק אחר בפרשה.

הפסוק שיעקב אומר, ויברך אותך השם לרגלי. והברכה העליונה, כך אומר רבי אבא, היא לא פחות מהמספר אלף. אם נסכם את שתי הדעות בזוהר, נבחין בשני הבדלים. הדעה הראשונה אומרת שהברכה של לבן הייתה בכפולות של מאה, והפסוק שמובא לכך הוא פסוק שלבן מעיד על עצמו, ויברכני השם בגללך, והדעה של רבי אבא היא שהברכה הייתה בכפולות של אלף, והפסוק הוא מהדברים שיעקב אמר, ויברך השם אותך לרגלי.

רבי לוי יצחק מסביר את ההבדל בין שתי הדעות בזוהר. הברכה של לבן בזכות יעקב אבינו הייתה בגלל שיעקב עבד אצלו פעמיים שבע שנים. שבע שנים שבסופן הוא קיבל את לאה, ושבע שנים שהוא עבד עבור רחל. רחל ולאה הן הבנות של לבן, ובתורת הקבלה מובא שלבן הוא בחינת חוכמה ובינה של צד הקליפה. והדבר מעורמז בשם לבן, ל״ב נון סופית. האותיות ל״ב הן כנגד ל״ב נתיבות חוכמה, והאות נ' היא כנגד נ״שערי בינה. לאה היא מבחינת בינה, הנ״ש של לבן, ורחל מבחינת חוכמה הל״ב של לבן. והוא מסביר על פי פנימיות התורה איך בינה שייכת למספר מאה וחוכמה למספר אלף. כך שבשבע השנים שיעקב עבד וקיבל את לאה, שהיא בחינת בינה, לבן התברך בכפולות של מאה.

ובשבע השנים שיעקב עבד עבור רחל, שהיא בחינת חוכמה, לבן יתברך בכפולות של אלף. זה גם ההסבר להבדל בין הפסוקים. התנא שאומר שהברכה הייתה במספר מאה, מצטט את הפסוק של לבן אומר, ויברכני השם בגללך. כי המספר מאה קשור לנישואין עם לאה, ויעקב מצידו לא עבד בשביל לאה. זו הייתה תוכנית רמיה של לבן. אם יעקב היה יודע שלבן יביא את לאה, הוא לא היה עובד אצלו. לכן הפסוק הוא ציטוט של דברי לבן. אבל רבי אבא, שמציין את הברכה במספר אלף, שהיא כנגד הנישואים עם רחל, שהיא הייתה המטרה שעבורה יעקב עבד את לבן, הוא מצטט את הפסוק שיעקב אמר, ויברך אותך השם לרגלי.

כשהרב הסביר את הדברים, הוא העיר את ההבדל בין מאה לבין אלף. גם המספר מאה, עשר פעמים עשר, מבטא שלמות של ברכה. אבל זו שלמות בתוך מגבלות טבע העולם. כמו שמובא בפרקי אבות, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם. זו שלמות במסגרת העולם. נור הזקן מביא את דברי הגמרא שהטבע והרגילות של העולם היא השונה פרקו מאה פעמים. לעומת זאת, המספר אלף מבטא מעל ומעבר, מעל למגבלות העולם. לכן, עולם המושגים של לבן, של לבן ומאומות העולם, שהם נתונים תחת מגבלות הטבע, זו ברכה במספר מאה. לעומת זאת, מצידו של יעקב אבינו, שהוא שייך להנהגה של נס מעל למסגרת הטבע, הברכה היא במספר אלף.

במילים אחרות, חז״ל אומרים שהעולם כולו נברא בשביל התורה ובשביל ישראל. וכאשר העולם וכל מה שיש בו, כולל האומות שחיים בעולם, ממלאים את מטרת הבריאה שלהם, הם עוזרים לעם ישראל בקיום התורה, הם זוכים לשפע של ברכה. ובעזרה זו יש שתי רמות. רמה אחת היא שהעולם הוא מציאות משל עצמו, והמציאות הזו עוזרת למציאות אחרת, לתורה ולעם ישראל. בגישה הזו, הברכה שלהם היא בתוך מסגרות העולם, והיא רק במספר 100. הרמה הגבוהה יותר היא שאין להם מציאות משל עצמם, כל המהות שלהם היא להיות לסיוע לתורה ולישראל. כך שהם פרט מתוך הכלל הגדול בשביל התורה ובשביל ישראל. וכשזו הגישה, הם זוכים לברכה כחלק מתוך עם ישראל, לברכה שמעל למגבלות הטבע, לברכה שבמספר אלף.

והרבי מפיק מכך מסר לחיים שלנו. השהייה של יעקב אבינו אצל לבן מקבילה לזמן הגלות, שעם ישראל נמצא תחת שלטון אומות העולם. וכמו שהודות ליעקב אבינו לבן התברך בשפע רב, כך כשעם ישראל נמצא במדינות שונות בעולם, המדינות האלו מתברכות בזכותם. וכדברי חז״ל, כל אומה ולשון ששלטה על ישראל שולטה מסוף העולם ועד ספו בשביל כבוד ישראל.

והרבה מציין הדבר מעניין. כשעם ישראל התחיל להתיישב בארצות הברית במספרים גדולים, עד כדי שרוב מניין ורוב בניין מעם ישראל עבר והתיישב שם, במיוחד אחרי שהרבה אריאצית יושב שם והביא איתו את מעיינות פנימיות התורה, ארצות הברית נעשתה מעצמת על שיש בכוחה להטיל פחד על העולם כולו, כולל גם על המדינה שעד לא לפני הרבה שנים רוב עם ישראל חי בטריטוריה שלה ובשטח שלה היה הגילוי וההתפשטות של תורת החסידות.

כך שיהודי צריך לדעת שאין כל מקום לתחושת נחיתות מול האומות, ולא רק שלא להרגיש נחות מהם, אלא אין כל צורך להתפעל מהם, להפך, עליו לדעת שהמטרה שהם נבראו היא רק בשביל התורה ובשביל ישראל, זה מקור החיים והברכה שלהם, ובקרוב ממש, עוד בזמן הגלות, יגיע הזמן שגם הם יחושו שהתפקיד שלהם הוא כדברי הנביא, והיו מלכים אומנייך וסערותיהם מניקותייך.