האם האבות הקדושים בנו מקוה?

אם האבות הקדושים בנו ביחד מקווה שיהיה כשר לטבילה, נדבר על זה. הקדוש ברוך אומר לאברהם אבינו, לך לך מארצך, ובשכר זה הוא מבטיח לו, ויעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. אומר על כך רבי שמעון בן לקיש, שכל הביטויים האלו משתקפים בברכה הראשונה של תפילת העמידה. ויעשך לגוי גדול כנגד אלוקי אברהם. והברכך כנגד אלוקי יצחק, והגדלה שמך כנגד אלוקי יעקב. ולמרות שכל האבות מוזכרים בברכה הזו, אבל חותמים את הברכה רק עם אברהם אבינו, וזה הסיום של הפסוק, והיה ברכה כנגד ברוך אתה השם מגן אברהם. רק אברהם מוזכר בסיום הברכה ולא שאר האבות. פותחים עם אברהם, מסיימים עם אברהם, ובאמצע מזכירים את יצחק ואת יעקב. מתחילים עם מידת החסד שהיא כנגד אברהם אבינו, ממשיכים עם גבורה ותפארת שכנגד יצחק ויעקב, ומסיימים שוב עם אברהם מידת החסד.

רבי לוי יצחק כותב, שהסדר הזה תואם את סדר התקיות תשרת, תקייה, שברים, תרועה, תקייה. בספרי קבלה מובא שתקייה היא כנגד אברהם אבינו, שברים כנגד יצחק אבינו, תרועה כנגד יעקב אבינו, והסדר תשרת מקביל לפסוק עם הברכות מהקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו. ואזכה לגוי גדול אלוקי אברהם כנגד תקיעה הראשונה, ואברכך אלוקי יצחק כנגד שברים ואלוקי יעקב כנגד תרועה, והיה ברכה מגן אברהם כנגד תקיעה האחרונה.

ורב אלי ויצחק כותב ומדגיש שהשברים והתרועה, יצחק ויעקב הם אלו שמחברים את שתי התקיעה, את פעמיים אברהם. ובהקשר לזה הוא מסביר רעיון מיוחד, רעיון בדיני מקוואות. כדי שמקווה יהיה כשר לטבילה צריך שתהיה בו כמות מים של 40 סאה. ובפרק שישי של מסכת מקוואות המשנה כותבת איך מכשירים מקווה שאין בו 40 סאה. כאשר יש מקווה כשר בין 40 סאה ולידו עומד מקווה עם כמות מים קטנה ורוצים לחבר את שני המקוואות, כך שגם המקווה הקטן יהיה כשר לטבילה. או במקרה שיש שני מקוואות זה לצד זה, ובכל אחד מהם יש פחות מ-40 סייע, ואם ייצרו חיבור בין שני המקוואות, הם יהיו יחד 40 סייע של מים קשבים. המשנה כותבת שהחיבור בין המקוואות צריך להיות באמצעות מעבר, באמצעות צינור, שצריך להיות בקוטר שמוגדר במשנה כשפופרת ענוד.

בלשון של המשנה, עירוב מקוואות כשפופרת ענוד. והמשנה מסבירה שהקוטר הזה הוא כי שתי אצבעות חוזרות למקומן. ששתי האצבעות, אצבע ואמה, יוכלו להסתובב בחלל החור הזה בחופשי. רבי ליברציק מסביר את המשמעות הפנימית של המשנה באופן מופלא. ביד יש חמש אצבעות אגודל, אצבע, אמה, קמיצה וזרת. האגודל הוא כנגד מידת החסד, כנגד אברהם אבינו. המילה אגודל דומה למילה גדול, שמידת החסד מכונה בתור הגדולה, לך השם הגדולה זו מידת החסד. או כמו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו, ועסך לגוי גדול.

אצבע ואמה הם כנגד גבורה ותפארת, כנגד יצחק ויעקב. ושתי האצבעות, אצבע ואמה, גבורה ותפארת, הן אלו שיוצרות את החיבור בין שתי המקוואות, כך שיהיו בכמות של ארבעים שאה. מה תוכן הדברים? מקווה של מים הוא כנגד אברהם. אברהם הוא מידת החסד, והחסדים משולים למים. בתפילת הגשם הזכרנו את אברהם אבינו, והנוסח של הפיוט הוא, זכור אב משוך אחריך כמים. אברהם אבינו נמשל למים. אז יש לנו מקווה מים, שהוא כנגד אברהם אבינו, כנגד תקיע. בצד השני עומד מקווה מים נוסף, עוד אברהם, עוד תקיע, ושפופרת הנורד, שפופרת במובן של שופר, התקיעות שברים ותרועה, האצבעות שכנגד יצחק ויעקב, הן אלו שיוצרות את החיבור בין שני המקוואות, בין שני התקיעה. בדומה לרצף של תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה, כך גם כאן מקווה מים, שפופרת של אצבע ואמה ומקווה מים נוסף.

או בנוסח של הברכה הראשונה של תפילת העמידה, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, ושוב, מגן אברהם. באמצעות יצחק ויעקב, באמצעות שתי האצבעות, שני מקוואות המים נחשבים כמקווה אחד, ויחד עם מקווה של מים וחסד, מקווה כשר בין 40 שאה. ורבי לוי יצחק מוסיף וכותב רמז מיוחד.

ההפרש בין הערך המספרי של אברהם, 248, כנגד אברהם הראשון, לבין הערך של יצחק, 208 הוא 40, וזה מרמז על 40 השאה. והערך של אברהם שבסיור, 248, לבין הערך של יעקב, 182, הוא 66, שזו הגימטריה של שאה, שישים ושש, כך ששתי האצבעות של שפופרת הנוד, יצחק ויעקב, מחברות את שני המקוואות, את שני אברהם, את הערכים של ארבעים ושל סייע, כך המקווה נהיה כשר ושלם.