חלוקה של גבורות

אברהם אבינו שמע שלוט בן אחיו נלקח בשבי והוא יוצא למלחמה כדי להחזיר אותו. אברהם אבינו רודף אחרי ארבעת המלכים, וכשהוא מגיע לאזור דן, התורה מתארת ויחלק עליהם לילה. מה המשמעות הפנימית של התיאור הזה? המובן הפשוט של הפסוק ויחלק עליהם לילה הוא שבמהלך הלילה אברהם אבינו פיצל את הצבא שלו לשניים כדי לרדוף אחרי האויב שבורח ממנו לכיוונים שונים. במדרש יש הסברים נוספים למשמעות הפסוק, ובמסגרת הזו ניגע בהסבר של רבי לוי יצחק על הפסוק הזה, לפי תורת הסוד, לפי התוכן של תורת הקבלה. רבי לוי יצחק כותב שהתוכן של גבורות הוא חלוקה, הפרדה. ביום השני של הבריאה, היום השני הוא כנגד המידה השנייה, מידת הגבורה, נמתח הרקיע שהתורה כותבת עליו, יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים.

הרקיע שנוצר ביום השני, היום של מידת הגבורה, נועד למטרה של הפרדה וחלוקה, ויהי מבדיל. הוא מבדיל בין המים העליונים למים התחתונים. והבדלה, חלוקה, הפרדה, זה תוכן של גבורות. רבי לוי יצחק גם מציין שהערך של המילה מבדיל, ויהי מבדיל, הוא 86, וזה גם הערך המספרי של שם אלוקים, השם של מידת הגבורה, שגם הוא בגימטרייה 86. הוא מוסיף וכותב שהמספר 2 עצמו, היום השני של הבריאה, המידה השנייה, מידת הגבורה, המספר 2 מבטא הפרדה. עד עכשיו היה 1, הייתה מציאות 1, והמספר 2 מבטא יש עוד מציאות. 2 זה ביטוי של הפרדה, יש 1 ויש עוד 1. בקערת ליל הסדר יש 3 מצות, שהן כנגד כהן, לוי וישראל. והמצה האמצעית שהיא כנגד לוי, שלוי הוא כנגד מידת הגבורה, איתה עושים יחץ, חוצים אותה, מפרידים בין החלקים שלה.

רבי לוי יצחק כותב שהמילה יחץ, אלו אותן אותיות של המילה חצי, שחצי זה ביטוי של חלוקה והפרדה, חוצים את השלם, שזה תוכן של גבורה. והרעיון הזה שגבורה היא בתוכן של חלוקה, חצי ועוד חצי, מודגש באופן מיוחד בכך שהמילה גבורה היא חצי ועוד חצי. הערך של המילה חצי הוא 108, ופעמיים חצי, חצי ועוד חצי, פעמיים 108 זה 216, וזו הגימטריה של גבורה 216, כי גבורה היא חלוקה והפרדה, חצי ועוד חצי. ההבנה הזו מרומזת בפסוק מספר תהילים, שם אומר דוד המלך פלג אלוקים. המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שמלבד המים שהקדוש ברוך הוא מוריד לעולם לצורכי הקרקע, לצמיחה, יש עוד מים, עוד פלג שנועד לשתייה לבני האדם ולבעלי החיים.

והביטוי הזה, פלג, שהמובן שלו הוא התפלגות, חלוקה, משוייך לשם אלוקים, השם של מידת הגבורה. כי התוכן של גבורות הוא פלג, התפלגות, חלוקה. גם כשיעקב אבינו מברך את הבנים שלו, שמעון ולוי, שהתנהגו מול אנשי שכם באופן של גבורות, כמו שיעקב אבינו אומר עליהם, שמעון ולוי אחים כלי חמאס מכורותיהם, הוא אומר בברכה שלו, אכלכם ביעקב, הוא מחלק אותם, יוצר בהם הפרדה וחלוקה, כי התוכן של גבורות הוא חלוקה. זה גם התוכן של הפסוק שאיתו פתחנו, ויחלק עליהם לילה. רבי לוי יצחק כותב שלילה זה תוכן של גבורות. יום אור זה חסדים, ואילו לילה חושך זה גבורות. והלילה, הגבורה, הוא בתוכן של חלוקה והפרדה, וראבי וייחלק עליהם לילה. בהמשך, סיפור המלחמה של אברהם אבינו, התורה מספרת, שמלך סדום רצה להשאיר אצל אברהם אבינו, את השלל מהמלחמה, ואברהם אבינו, סירב לקבל את זה.

הוא אמר למלך סדום, שיחלק את השלל, בין אלו שיוצאו איתו למלחמה, לבין אלו שנשארו לשמור על הכלים. גם חלוקה זו, של שלל המלחמה, זה גם ביטוי של גבורות. גבורות. מלחמה בכלל זה תוכן של גבורות גם במובן הפשוט, בפרט לפי המובן הפנימי שלה, בנוסח התפילה של תפילת שחרית בברכות קריאת שמע, אנחנו מתארים את הקדוש ברוך הוא בתארים שונים, עשרה תארים, כי הוא לבדו מרום וקדוש, פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות וכן הלאה.

ומובא בספרי קבלה שעשרת התארים האלו הם כנגד עשר הספירות, מרום כנגד בחינת הכתר, ‫שבוי X