טיפה מן הים

מתורתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן

בין המצרים ותשעה באב

מסתרי שער ניקנור לאור תורת הקבלה

מי האבלות על חורבן בית המקדש אנו עומדים בימי בין המצרים, הימים שבין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב, ימי האבלות על חורבן בית המקדש. ובימים אלו, כבקשתו של הרבי, יש ללמוד על בית המקדש. במסגרת זו, נערוך באמצעות תורתו של רבי לוי יצחק סיור אל מסתרי שער ניקנור.

ניקנור יוצא לאלכסנדריה שבמצרים ומעלה שם על ספינה שתי דלתות נחושת גדולות ומפוארות עבור השער המזרחי של בית המקדש. בדרכו חזרה בין מצרים לעכו פורצת שערה בים. כדי להקל על משקל הספינה המלאכים משליכים אל הים את אחת הדלתות. כאשר המלאכים עומדים להשליך אל הים גם את הדלת השנייה, ניקנור אוחז בה בכל כוחו וצועק מעומק ליבו, הטילוני עימה, תזרקו אותי אל הים יחד איתה, ובאותו הרגע הים נרגע.

הכאב של ניקנור על הדלת הראשונה שטבעה בים התחלף בהפתעה, כאשר הם הגיעו לעכו. כשהוא ירד מהספינה, ניקנור הופתע לראות את דלת הנחושת הכפתה צפה ועולה מבין הגלים. לזכר נס זה, אומרת המשנה במסכת מידות, כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב. כאשר עם ישראל התעשר, החליפו את כל הדלתות של בית המקדש לדלתות זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס. את דלתות הנחושת של שער ניקנור השאירו על מקומם לזכר הנס, שהדלת לא טבעה במצולות הים, אלא צפה בעקבות הספינה. המשנה מביאה דעה נוספת, האומרת שהסיבה שלא החליפו את דלתות שער ניקנור היא מפני שנחושתן מצהיב. צבע הנחושת של הדלתות האלה היה בגוון צהוב, דומה לצבע הזהב, כך שלא היה צורך להחליף אותם בדלתות זהב.

רבי לוי יצחק מבאר שבעומק הדברים שתי הדעות הללו במשנה הן כנגד שתי הדלתות של שער ניקנור. שתי הדלתות הן כנגד יעקב אבינו, מידת התפארת, וכנגד בנו, יוסף הצדיק, מידת היסוד. הדלת הראשונה, זו שהושלכה אל הים והמשנה אומרת עליה שנעשה בהן נס, זו הדלת שכנגד יוסף. והדלת השנייה, עליה מביאה המשנה את הדעה האומרת נחושתן מציב, היא כנגד יעקב.

הדלת הראשונה, זו שנעשה בנס שלא טבע בים, היא כנגד יוסף. בניו של יוסף התברכו בברכת וידגו לרוב בקרב הארץ, הם נמשלו לדגי הים. במפגש של יוסף עם הים, ידו של יוסף הייתה על העליונה. על הפסוק, הים ראה וינוס, אומרים חכמינו במדרש, מה ראה הים? מה הוא ראה שמשום כך הוא נס ונקרע? ראה ארונו של יוסף.

נקודה נוספת, למילה נס יש משמעות נוספת, מרומם, במובן של ארים ניסי. וגם תוכן זה אנו מוצאים אצל יוסף. בחלומו הראשון, חלום האלומות, הוא מספר והנה כמה אלומתי וגם ניצבה. רבי לוי יצחק מוצא בדברי המשנה רמז לקשר של דלת זו עם יוסף. המשנה אומרת מפני שנעשה בהן נס. המילה נס היא בגימטרייה 110, וזה מספר שנות חייו של יוסף, יוסף חי 110 שנים. ואילו הדלת השנייה, זו שלא הושלכה אל הים, זו הדלת שכנגד יעקב.

על דלת זו אומרת המשנה שדלתות שער ניקנור לא הוחלפו מפני שנחושתן מצהיב. הנחושת שלהן מצהיבה כזהב. רבי לוי יצחק מרחיב במשמעות הקשר שדלת זו הייתה עשויה נחושת, נחושתן מצהיב, עם יעקב אבינו. הוא מבאר את התוכן הפנימי של שלושת המתכות, זהב, כסף ונחושת והקבלה שלהם לאבות אברהם, יצחק ויעקב, כך שיעקב קשור לתוכן הפנימי של נחושת, נחושתן, אבל במסגרת זו אתמקד במילה השנייה, מצהיב, ובקשר שלה עם יעקב אבינו.

הערך המספרי של המילה מצהיב היא 147, בדיוק מספר שנות חייו של יעקב. יתרה מזו, שנות חייו של יעקב מתחלקים לשניים, 130 שנותיו הראשונות, שנים של קשיים, שנים מלאי אתגרים, יעקב אבינו מגדיר בפרשת ויחי את 130 השנים האלה מעט ורעים. ו-17 שנותיו האחרונות השנים הטובות ביותר בחייו. 130 השנים הפחות טובות מרומזות בחצי הראשון של המילה המצהיב, באותיות מ'צ' שהן בגימטרייה 130. אגב, האותיות מ'צ' מרמזות גם על הביטוי מצה ומריבה, כך שהן מבטאות מצב לא חיובי שנים פחות טובות. לעומת זאת, שבע עשרה השנים האחרונות של יעקב, טוב שנותיו הטובות, מרומזות בחציה השני של המילה באותיות ה׳י״ב שהערך המספרי שלהם הוא שבע עשרה. רבי לוי יצחק אף מוצא רמז מיוחד בחלוקת המילה מצ היב.

הוא אומר כך כל מה שקורה בעולם, כל מה שעובר על האדם, הכל הוא מהקדוש ברוך הוא. בזמנים הטובים רואים את הקדוש ברוך הוא בגלוי, ובזמנים הפחות טובים הקדוש ברוך הוא כביכול מסתתר מאיתנו. דבר זה מרומז בחלוקה של המילה מצ היב. בחצי הראשון, מ' צ', השנים הפחות טובות של יעקב, הקדוש ברוך הוא כמובן נמצא שם, אבל כשהוא מוסתר. ואילו בחצי השני, ה' יב', שנותיו הטובות של יעקב, הקדוש ברוך הוא נמצא בגלוי.

אנו מכירים את סדר האותיות אט-בש. בסדר זה, האות א', האות הראשונה בסדר האלף-ב', מתחלפת באות ת', האות האחרונה שבסדר האלף-ב'. האות ב' השנייה בסדר האלף-ב' מתחלפת באות ש', האות לפני האחרונה בסדר האלף-ב', האות ג' באות ר', האות ד' באות ק' וכן הלאה. בהתאם לסדר זה, נתמקד באותיות מ' צ' חציה הראשון של המילה מצהיב, השנים הפחות נעימות של יעקב אבינו. האות מ' מתחלפת באות י' והאות צ' באות ה'. ככה שהאותיות מ' צ' הן בעצם החלפה של האותיות י'ק', אותיות שמו של הקדוש ברוך הוא, אבל כמו שהן בהסתרה. שמו של הקדוש ברוך הוא מוסתר, נעלם. ואילו בחציה השני של המילה, האותיות ה-י-ב, השנים הטובות של יעקב, כאן אנו רואים בגלוי את האותיות י ו-ה.

אותיות שמו של הקדוש ברוך הוא נמצאות בחלק זה באופן גלוי. נחזור אל שער ניקנור. שתי דלתות שער ניקנור, האחת, זו שנעשה בנס, היא כנגד יוסף הצדיק, והשנייה, זו שהנחושת שלה מצהיבה, היא כנגד יעקב אבינו. יעזור השם שנזכה לראות את בית המקדש בבניינו בקרוב ממש.

התמלול נעשה באופן ממוחשב, ועשויות להיות בו טעויות, בייחוד במובאות בארמית. לחיצה על משפט מנגנת את הווידאו מאותו מקום.