הנקמה והדעת

בזוהר לפרשת נוח מוסבר על התוכן הפנימי של המילה אני, שבפרשה אני הנה בריתי איתך. ומובא שם על התוכן של נקמה. ניגע קצת בביור של רבי לוי יצחק בנושא הזה. כשהזוהר מדבר על המשמעות הפנימית של המילה אני, מובא שם הפסוק שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו על ברית המילה אני הנה בריתי איתך. והזוהר כותב אני דקיימא בידגליה, מזומנת למינדא. אני קורסאיה למד אלהילה. אני דאביד נא נוקמין לדארי דארין. אני שקיימת בגלוי, מזומנת לדעת. אני כיסא למה שלמעלה. אני שעושה נקמות לדורי דורות".

בהערות שלו על הזוהר, רבי לוי יצחק מסביר שהתוכן של אני הוא ספירת המלכות. ולפי זה הוא מסביר את כל דברי הזוהר האלו. לא ניכנס כאן להסבר העמוק שלו. אגע רק בקטע שעוסק בתוכן של אני דוד ננוקמין, אני שעושה נקמות. רבי לויצחק מסביר שהביטוי הזה, אני דוד ננוקמין, הוא המשך והסבר לדברי הזוהר קודם, מזומנת למינדא, מזומנת לדעת. הנקמה העליונה היא המשך של בחינת הדעת שבספירת המלכות. ההסבר שלו על הקשר בין נקמה לבין דעת הוא עמוק, במסגרת הזו אגע בנקודה קצרה מתוך ההסבר שלו. דבר ראשון הוא מציין לדברי הגמרא במסכת ברכות, שם חז״ל מציינים למכנה משותף שבין נקמה לבין דעת. חז״ל אומרים ששתי המילים האלו מופיעות בין שתי שמות של הקדוש ברוך הוא.

בספר תהילים כתוב כל נקמות השם. המילה נקמות מופיעה בין השמות כל ויוקווק. כל נקמות השם. וגם המילה דעת מופיעה בין אותן שתי השמות. בשירת חנה בספר שמואל חנה אומרת כי כל דעות השם. המילה דעות, דעת, מופיעה בין השמות קל וייקווק. וכמו שחזל אומרים שם, גדולה דעה שנטמע בין שתי אותיות, בין שתי שמות של הקדוש ברוך הוא, ובהמשך הם אומרים, גדולה נקמה שנטנה בין שתי אותיות.

כך שאנחנו רואים בחזל את הקשר בין דעת לבין נקמה. בהמשך הביאור של רבי לוי יצחק כותב רמז נוסף לקשר שביניהם. ספירת הדעת היא חיבור של הספירות חוכמה ובינה, והדבר בא לידי ביטוי בשם של הקב'-ה, שכנגד ספירת הדת. השם של הקב'-ה, של ספירת החכמה, הוא השם י'-ו'-ו'-ו' השם של הקב'-ה, של ספירת הבינה, הוא שם א-ה, ה'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-י'-ו'-ו'-ו'-ו'-ו'-י'-ו'-ו'-ta'-4' אנחנו מדברים כעת, הוא אה וק. והשם הזה, אה וק, הוא שילוב וחיבור של שתי השמות של חוכמה ובינה. האותיות אה של אה וק הוא החצי הראשון של שם אה יה, של ספירת הבינה, והאותיות וק של שם אה וק הוא החצי השני של שם יקוו של ספירת החוכמה. השם אה וק הוא השם של ספירת הדת.

ורבי לוי יצחק קוטעים, שכאשר כותבים את השם א'-k'-k' במילוי, עם כל האותיות שממלות אותו, למשל, האות א' לא נכתבת רק א' אלא היא נכתבת א'-ל'-fe' סופית, עם האותיות שממלות אותו, והמילוי הוא עם כל האופנים של המילוי, של השמות של הקב'-ה' למשל, האות ה' ניתן לכתוב אותה במילוי א'-ה'-א' ניתן לכתוב אותה במילוי ה'-ה'-ה' וניתן לכתוב אותה במילוי י'-ה'-י' כמו שדברים מוסברים, דברים בקבלה ובחסידות. וכאשר כותבים את השם א', ה', ו', ק', השם של בחינת הדעת עם כל אופני המילוי, התוצאה תהיה קשורה עם נקמה.

הכתיבה היא באופן הבא א', ה', י', במילוי האות י', ו', י', ו', עם האות י' באמצע, ה', י', סך הכל 163, א', ה', ו', אלף, ו', עם האות א' באמצע, ה', י', סך הכל 154, א', ה', במילוי האות א', ו', ה', סך הכל 136, א', ה', במילוי האות ה', ו', ה', סך הכל 143. וכשנחבר את הסיכום של כל האופנים של המילוי של השם הזה, 163 ועוד 154 ועוד 136 ועוד 143, התוצאה היא 596, וזו הגימטריה של המילה נקמות 596, כן, נקמות השם. כי הנקמה העליונה, נקמות, היא מבחינת הדעת העליונה, היא קשורה עם השם א', ה', ו', ק', כמו שכתוב בזוהר שהנקמה העליונה של אני, של ספירת המלכות, היא מבחינת הדעת.