מחיית עמלק ונפילת המן

בפרשת זכור קוראים בתורה את הציווי של הקדוש ברוך הוא למחות את זכרו של המלך. והיה בהניח השם אלוקיך לחי מכל אויביך, תמחה את זכר המלך. לקראת פרשת זכור וימי הפורים שמגיעים מיד לאחר מכן, נעסוק קצת בנושא הזה. מחיית המלך מופיעה בתורה פעמיים. פעם אחת בסוף פרשת כי תצא, וזו הקריאה שקוראים גם בפרשת זכור, שם התורה כותבת, תמחה את זכר המלך. ולפני זה, בסוף פרשת בשלח, שם התורה כותבת, ויאמר השם אל משה כי מחו אמחה את זכר עמלק מתחת השמיים, והתורה מסיימת שם, ויאמר כי יד על כס י'כי מלחמה להשם בעמלק מדור דור.

רבי לויצחה כותב על כך שהמילה מחיה ביחס לעמלק מופיעה בתורה שלוש פעמים, מחו אמחה בפרשת בשלח ותמחה בפרשת כי תצא. אלו הן שלוש מחיות, שתיים מהן נעשות מלמעלה, מצדו של הקב'-ה, מחו-ימחי-ה, את זכר-ה-ה-ה, והשלישית-הי-צווי-ל-עם-ישראל, ממחייה מלמטה, תנחי-ה, את זכר-ה, שתיים, משמעותיות יותר, אלו המחיה-ה,ש-מצד..-ה-ה, ה'ה, אף-ה, ה'K-B, ה'A, M, ,2 משמעותיות יותר, אלו המחייה שמצד הקב'-ה, ואחת בעלת עוצמה, פחותה, המחייה שמצד עם ישראל. הדבר דומה ל'2׳2, 2,1% בצרל, 2% מפה, 1%CE, 1%A, 1%A, שניים עם יקרא ואחד תרגום, שניים עוצמתיים ונעלים יותר, שניים יקרא, והאחד עם עוצמה פחותה יותר, ואחד תרגום. התרגום. שתי המחיאות הכתובות בפרשת בשלח הינן בחומש שמות, שהוא אחד מארבעת החומשים הראשונים שהם מוגדרים שנאמרו מפי הקדוש ברוך הוא, והן מקבילות לשניים מקרא.

ואילו המחיאה שבפרשת כי תצא בחומש שנקרא בשם משנה תורה, היא מקבילה לאחד התרגום. ובדומה לשלושת המחיאות האלו, ששתיים מהן חזקות יותר ואחת חלשה יותר, אנחנו מוצאים רעיון זהה גם אצל הצאצא המפורסם של עמלק, אצל המן הרשע. בסיפור המפלה שלו, המילה נפילה מופיעה במגילת אסתר שלוש פעמים.

הפסוק אומר, אם מזרע יהודי ומרדכי אשר אכילות לנפול לפניו, לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו. הביטוי נפילה מופיע בפסוק שלוש פעמים, לנפול, נפול, תפול. רבי לוי יצחק כותב שכשנסתכל על המילים האלו כמו שהן כתובות במגילה, נראה שהמילים נפול תפול כתובות בכתיב מלא, עם האות וו. ואילו המילה לנפול כתובה בכתיב חסר בלי האות ו', שזה דבר שמורה על עוצמה פחותה. נפול תפול, שאין בכתיב מלא, מקבילות למחו אמחה שמצדו של הקדוש ברוך הוא, ואילו לנפול, שהיא בכתיב חסר, מקבילה לתמחה שמצד בני ישראל. מה הסיבה שנדרשות שלוש מחיות לעמלק, שלוש נפילות לאמן? הזכרנו קודם את הפסוק שמופיע בסוף פרשת בשלח, פסוק שאומר כי יד על כס יק, ועל הפסוק הזה אומרים חז״ל שבמקום שיהיה כתוב כיסא יוֹתְכֶּ וָוֹתְכֶּ, במקום כיסא שלם בשם יוֹתְכֶּ וַוֹתְכֶּ שלֵם, כתוב כֵּסְּיֹתְכֶּ, כי עמלק ביקש לחסר שלוש אותיות, את האות א' מהמילה כִסֶּה, ואת האותיות וְוֹתְכֶּ משם יוֹתְכֶּ וְוֹתְכֶּ.

וכנגד שלוש האותיות האלו יש למחות את עמלק בשלוש מחיות. כנגד שתי האותיות וַּּּּחֵי, ששמו של הקדוש ברוך הוא, התורה כותבת שתי מחיות מחוֹ אמחה, וכנגד האות א' של המילה כיסא, התורה כותבת תמחה. רבי לוי יצחק מוסיף וכותב רמז מיוחד. המן הרשע הוא הרי צאצא של עמלק. עמלק רצה שיישארו רק האותיות כֵּש מהמילה כִּשֶה, והאותיות יק מהשם של הקדוש ברוך הוא. האותיות כס הן בגימטריה 80, והאותיות יק הן בגימטריה 15, ויחד הן 95. וזו בדיוק הגימטריה של השם המן 95. זו הסיבה שגם בו, בהמן, התקיימו שלוש נפילות, כמו שלוש המחיות שצריך למחות את הסבא שלו, סבא עמלק. לנפול כמו תמחה, ונפול תיפול כמו מחו אמחה.