פורים - חיבור של טבע ונס

נס הפורים, מצד אחד היה כאן נס, גילוי אלוקי על-טבעי, ומהצד השני סיפור המגילה נראה כהתנהלות טבעית. פורים הוא חיבור של נס ושל טבע. ניגע קצת בשינוב המיוחד הזה. נס חג הפורים הוא חיבור של נס ושל טבע, והדבר מרומז במילה פורים. השור של ההנהגה הניסית של הקדוש ברוך הוא משם יכווק, השם שמבטא היה, הווה ויהיה בבת אחת, גילוי אלוקי שמעל הגדרות הטבע, והשורש של ההנהגה של הקדוש ברוך הוא בשגרה של העולם הוא השם אלוקים, שהוא באותו ערך של המילה הטבע. ואילו פורים, שסיפור הנס שלו הוא חיבור של טבע ושל נס ביחד, הנהגה ניסית של הקדוש ברוך הוא, שבה מוסתרת בתוך מסגרת טבעית, הוא חיבור של השמות י״ו״ק ואלוקים.

השם פורים הוא גימטריה 336 וזו גם הגימטריה של שלוש פעמים יכווק ושלוש פעמים אלוקים. שם יכווק הוא 26 ושלוש פעמים 26 זה 78, שם אלוקים הוא 86 ושלוש פעמים 86 זה 258 והשילוב של שניהם יחד, 78 ועוד 258 זה 336, כי פורים הוא חיבור של נס ושל טבע.

במילים אחרות, התוכן של פורים הוא ההמתקה של הגבורות של השם אלוקים, על ידי החסדים של השם י״ו. נרחיב קצת את הדברים. שם אלוקים נקרא בקבלה בהגדרה של מוכין דא קטנות, וזו הנהגה של הטבע, ואילו שם י״ו ק' הוא מוכין דא גדלות. מהמוכין דא קטנות הייתה גזירה של אמה, והשילוב של שם י״ו ק' בשם אלוקים, ההמשכה של המוחין דה גדלות המתיקו את הגבורות.

כפי שהוזכר, פורים הוא שלוש פעמים השמות יכווק ואלוקים. שלוש פעמים של מוחין דה קטנות ומוחין דה גדלות. והדבר מרומז בסיפור המפורסם של תחילת הנס. המדרש מספר שמרדכי היהודי פגש שלושה תינוקות שיצאו מבית הספר, וכל אחד מהם אמר לו פסוק שהוא למד היום. ועם המפגש הזה התחילה בשורת הנס. רבי לוי יצחק כותב שהסיפור הזה הוא ביטוי של התוכן של פורים. שלושה תינוקות, זה תיאור של שלושה מוכים דקתנות, תינוק, ילד קטן הוא מוכים דקתנות, ויש כאן שלושה תינוקות, שזה כנגד שלוש פעמים שהם אלוקים. אבל הילדים האלה באו מבית הספר, מקום ששם לומדים תורה, והם אמרו שלושה פסוקים מהתורה, שזה כבר ביטוי של מוכים דא גדלות, כנגד שלוש פעמים י' כ' ו' כ'.

כך שהסיפור הזה, של תחילת הנס הוא שילוב של שלוש מוכין דקתנות עם שלוש מוכין דקתנות, וזה כאמור התוכן של פורים. זה גם העומק של הצום שעם ישראל צם שלושה ימים ושלושה לילות, כמו שאסתר ביקשה, וצומו אולי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים, לילה ויום. לילה, זמן של חושך, מרמז על מוכין דקתנות, יום, זמן של אור, מרמז על מוכין דקתנות, והצום, שלושת ימים, לילה ויום, הוא שלוש מוכין דקתנות, ושלוש מוכים דהַעֲדְלֹת, וזה מה שגרם לנס ה'פורים' לחיבור של שלוש פעמים, שם יקווקי ושם אלוקים.

החיבור הזה, שפורים הוא שילוב של מוחין דקטנות עם מוחין דגדלות, מרומז גם בסיפור שמובא בחז״ל על סעודת פורים שרבה ורב זיירא עשו ביחד. רבה, שהמובן שלו הוא גדול, מבטא מוחין דגדלות. רב זיירא, שהשם זיירא מלשון זעירא קטן, מבטא מוחין דקטנות, והם סדו יחד את סעודת פורים, כי פורים הוא חיבור של קטנות וגדלות. רבי לוי יצחק מרחיב בכל הסיפור של פורים, הוא מסביר הרבה מאמרי חז״ל סביב הרעיון הזה, ניגע רק בנקודה נוספת שהוא מסביר תוך כדי הדברים.

עשו הוא הסבא של המן, ויעקב אבינו הוא הסבא של מרדכי, וכשעשו חזר מהשדה הוא ביקש מיעקב הלאיתני נא מן האדום האדום הזה, הוא ביקש לאכול מנזיד העדשים שיעקב הכין. ואם נשים לב מה יעקב הגיש לו, נראה שהוא נתן לו עוד משהו, משהו שעשו בכלל לא ביקש. התורה מספרת ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים. יעקב הוסיף למנה גם לחם למרות שעשו לא ביקש את זה. מה התוכן של הדברים? למה עשו רוצה רק תבשיל של עדשים ויעקב הוסיף ונתן לו גם לחם?

רבי לוי יצחק מסביר שעדשים הם קטניות, שקטניות במובן של קטנות מרמזות על מוחין דקטנות. וזה הביטוי של האדום, האדום הזה, שזה תוכן של גבורות. עשו רצה רק קטניות, כי רק אדום, רק עדשים, כי הוא רוצה רק גבורות, כי הקיום שלו הוא מבחינת מוחין דקטנות. ואם יעקב היה נותן לו רק נזיד עדשים, מוחין דקטנות, היה לצד השלילה לעשו קיום נצחי. לכן יעקב הוסיף מיוזמתו גם לחם, שהתוכן הפנימי של לחם, שהוא בגימטריה 78, הוא כמו שהוא הזכר קודם, ש-78 זה שלוש פעמים שם יקוו ק, שלוש פעמים 26, שזה התוכן של מוחין דגדלות. ועל ידי ההמתקה הזו של הגבורות של עשו, על ידי הלחם, על ידי החסדים של שלוש פעמים שם יו כו קיי, על ידי שיעקב נתן לו גם לחם וגם נזיד עדשים, תהיה המפלה של עשיו, המפלה של עמלק ושל המן.