יתרו מול לבן

כשיתרו שומע על הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה לעם ישראל, מספרת התורה, ויבוא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה. המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שיתרו הגיע יחד עם האישה והבנים של משה רבנו, עם הבת שלו ציפורה ועם הנכדים שלו. אבל הזוהר לומד את הפסוק באופן שונה. ובניו, אלו לא הבנים של משה, אלא הבנים של יתרו עצמו. ובניו, בניו די יתרו. והזוהר כותב, שאומנם לפני שמשה רבינו הגיע אליו, לא היו ליתרו בנים, אבל אחרי שמשה הגיע להתגורר אצלו, נולדו לו בנים. והזוהר ממשיך וכותב, שהדבר דומה ללבן ויעקב אבינו, לפני שיעקב הגיע אליו, היו ללבן רק בנות, אבל אחרי שיעקב התגורר אצלו, נולדו לו בנים. וכעת יתרו מגיע למדבר, יחד עם כל בני המשפחה שלו, כדי להכניס את כולם תחת כנפי השכינה, וכל בייטה אייטה אימי למי אלון דחות גטפה דשכינתא.

בבירוש של אל הזוהר, רבי לוי יצחק מסביר את תוכן הדברים. בקבלה מובא שלבן הוא בחינת חוכמה של צד הקליפה, ויתרו הוא בחינת הבינה של הקליפה. ואגב ההסבר שלו, רבי לוי יצחק מרחיב בעובדה שללבן היו ארבע בנות, וליתרו היו שבע בנות, ויחד הן אחת עשרה. כי צד הקליפה, עולם התוהו, הוא במספר 11. יא קיטרי דמסעבותא, 11 קטרים של טומאה. והבירור של צד הקליפה הוא על ידי 11 סממני הקטורת, ועל ידי 11 היריות, יריות עזים שהיו במשכן.

וכיוון שלבן ויתרו הם חוכמה ובינה ולא מבחינת הדעת, לכן לא היו להם בנים. כי בכתבי האריז״ל מובא שבנים שייכים לבחינת הדעת. אבל, אחרי שמשה רבנו ויעקב אבינו הגיעו אליהם, שמשה רבינו הוא בחינת דעת עליון, ויעקב הוא דעת תחתון, וכשללבן ויתרו נוצר קשר מבחינת הדעת, נולדו להם בנים. כשהרב התייחס לנושא הזה, הוא הסביר את ההבדל בין יתרו ולבן. כשיתרו הביא את כל בני המשפחה והכניס את כולם תחת כנפי השכינה, הם התגיירו על ידי משה רבינו. לעומתו, לבן, הוא טען, הבנות בנותיי והבנים בניי, לבן רצה שהם יישארו איתו, וכמובן שגם לבן עצמו לא התגייר. יעקב אבינו חי לפני מתן תורה, לכן לא היה בכוחו לברר את העולם באופן מושלם.

הדבר תואם את מה שיעקב אומר לעשו, עד אשר אבוא אל אדוני שעירא, וחזם מסבירים שהכוונה היא אחרי שמשיח יבוא, כשהתקיים הפסוק, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. אבל משה רבנו, שהוא זה שעל ידו קיבלנו את התורה, על ידי מתן תורה היה בכוחו לברר את יתרו באופן מושלם, ולכן הוא גייר את יתרו ואת כל בני המשפחה שלו. המסר מכך אלינו הוא, שמאז מתן תורה יש לנו את הכוח לברר את העולם, כולל גם את אומות העולם. ובמיוחד כשאנחנו עומדים בסוף זמן הגלות, לפני הגאולה הקרובה, כהכנה לקראת הזמן שבו יהיה הבירור המושלם של האומות, צריך להשתדל ולהשפיע על האומות לקיים את שבע המצוות שלהם. ובקרוב ממש נזכה לייעוד של הנביא צפניה, אז זה יהפוך אל עמים לעובדו שלכם אחד בגאולה האמיתית והשלמה.