טיפה מן הים

מתורתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן

פרשת יתרו

רעיון מתורת הקבלה לפרשת יתרו

הקדוש ברוך אומר למשה רבינו, כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל, ורש״י מבאר את כפל לשון הפסוק בית יעקב אלו הנשים, ועליהן משה צריך לדבר כה תאמר, לדבר באמירה, בלשון רכה, ואילו עם הגברים לבני ישראל, הוא צריך לדבר בלשון קשה ותגד. אמירה, לעומת לשונות אחרים של דיבור, היא לשון רכה. באחת הרשימות שלו, רבי לוי יצחק עוסק בדמותו של רבי אליעזר בן אורקנוס, המכונה בתואר רבי אליעזר הגדול, והוא כותב שבחינתו של רבי אליעזר היא גבורות. רבי אליעזר היה מתלמידי בית שמאי, חז'ל מגדירים אותו בתואר שמותהאו, שאחד המובנים שלו הוא תלמיד של בית שמאי, ובית שמאי, שנוטים בדרך כלל להחמיר, הוא בחינת גבורות. רבי לוי יצחק מציין להקשר נוסף בין דמותו של רב אליעזר לבין בחינת הגבורות.

הדרשה הראשונה של רב אליעזר בספר פרקי דר רב אליעזר פותחת במילים רב אליעזר בן אורקנוס פתח מי ימלל גבורות ה' הוא פותח את הדרשה שלו, את הספר שלו, בפסוק העוסק בגבורות. מכיוון שבחינתו של רב אליעזר היא גבורות, היות והוא מתלמידי בית שמאי שדעתם בדרך כלל היא להחמיר, לכן גם במשנה הראשונה בש״ס, בדיון עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית, דעתו היא להחמיר. משך הזמן בו ניתן, לדעתו, לקרוא קריאת שמע, הוא הקצר ביותר, עד סוף האשמורה הראשונה. ובלשון המשנה, עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רב א-לאזר, וחכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. לדעתו של רבן גמליאל, אפשר לקרוא קריאת שמע של ערבית לאורך כל הלילה, עד שיער יום המחר.

לדעת חכמים אפשר לקרוא עד חצות הלילה, ואילו רבי אליעזר מחמיר ואומר שאפשר לקרוא רק עד סוף האשמורה הראשונה של הלילה. רבי לוי יצחק מדייק בלשון המשנה, ומוצא רמז נפלא. ביחס לדעתו של רבי אליעזר, המחמירה, המשנה משתמשת במילה דברי, דברי רבי אליעזר, ואילו ביחס לדעתם של חכמים ורבן גמליאל, המקילים, המשנה משתמשת בלשון אמירה, וחכמים אומרים, רבן גמליאל אומר, כי הלשון אמירה היא לשון רכה. וכפי שהתורה כותבת בפרשת השבוע, כה תאמר לבית יעקב, ורש״י מבאר את משמעות הביטוי תאמר להן בלשון רכה. ואילו הלשון דיבור הוא לשון קשה.

במסכת מכות אומרים חז״ל, כל דיבור לשון קשה, כי דכתיב דיבר האיש אדוני הארץ איתנו קשות. כאשר אחי יוסף מתארים ליעקב אבינו את קבלת הפנים הקשה שהם קיבלו במצרים, הם מתארים זאת בלשון דיבור. ולכן, כשהמשנה מציינת את דעתו של רבי אליעזר, שבחינתו היא גבורות, היא משתמשת בלשון דיבור, דברי רבי אליעזר.

רבי לוי יצחק אף מוצא רמז בין המילה דברי לתוכן של גבורות. הגימטריה של דברי היא 216, בדיוק כמו הגימטריה של המילה גבורה 216. אגב, בדומה לרעיון זה, רבי לוי יצחק מבאר במקום אחר את הפסוק בתהילים כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו. כבוד מלכותך, כבודו של המלך, הוא הכתר שלו, ובחינת הכתר היא בחינת חסדים.

דוד המלך אומר בפסוק הזה, בהמשך למילה וגבורתך, גבורות, הוא אומר ידברו, דיבור שהוא לשון קשה, מבחינת גבורות, ואילו בהמשך למילים כבוד מלכותך, מבחינת הכתר, הוא אומר יאמרו אמירה, שהיא לשון רכה, חסדים.

התמלול נעשה באופן ממוחשב, ועשויות להיות בו טעויות, בייחוד במובאות בארמית. לחיצה על משפט מנגנת את הווידאו מאותו מקום.