לשכת העץ או לשכת פרהדרין?

בימים האלו, ימי בין המצרים, צריך ללמוד על בית המקדש כחלק מתהליך הבנייה המחודשת שלו, שבקרוב ממש נזכה לראות אותו בנוי. בדקות הבאות נעסוק בהסבר של רבי לוי יצחק על אחת הלשכות שהיו במקדש. בספר תורת לוי יצחק ישנה רשימה ארוכה למשנה הראשונה במסכת מידות, רשימה של כ-25 עמודים מודפסים. 25 עמודים של גאונות מופלאה בחלק הנגלשת בתורה וחלק הנסתר. הוא מצטט מכל חלקי התורה, מפסוקי התנ״ך, מהמדרשים, מהגמרא, מהזוהר, מספרי קבלה ומספרי רבותינו נשיאינו. וכדרכו בקודש רבי לוי יצחק גם מסביר את הדברים בעומק, את הרעיון הפנימי של כל נושא, ויחד עם זה גם מתמקד במילים ובאותיות של הפרטים. ואתה חושב שהוא יושב במקום נוח, מוקף בספרייה תורנית גדולה, שבאמצע ההסבר אתה מוצא כמה מילים שלו שמחזירים אותך למציאות העגומה שבה הוא היה.

תוך כדי ההסבר שלו, הוא מביא ציטוט של עיקר תוספות יום טוב, שההסבר הזה, עיקר תוספות יום טוב, הוא תמצית של הפירוש המלא, תוספות יום טוב. ורבי לוי יצחק כותב שם, בביור שלו, כן מובא בעיקר תוספות יום טוב, וגוף התוספות יום טוב הן אצלילת עתה, כי הנני בגולה, השם ירחם עלי, ויגלני בגאולה שלמה במהרה בתוך כלל ישראל אמן. אתה פתאום תופס שאת כל הרשימה הארוכה, העמוקה והמופלאה הזאת הוא כתב שם בגלות הקשה שלו מהזיכרון, בלי ספרים ובלי תנאי חיים מינימליים. במסגרת הזו הוא הגע בנקודה מתוך ההסבר שלו למשנה, בהסבר על לשכת העץ. לשכת העץ, שזו הייתה לשכת כהן גדול, בלשכה הזו הכהן גדול שהה כל שנה בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים, ללשכה הזו היו כמה שמות לשכת העץ, לשכת בלוותי ולשכת פרהדרין.

לשכת העץ כי הייתה עשויה עץ, לשכת בלוותי כי המובן של בלווית הוא חכמי העצה, ולשכת פרהדרין שמשמעותה של פרהדרין הוא ממונה על השווקים, שהממונים האלה היו מתחלפים כל 12 חודשים, כך גם הכוהנים הגדולים בזמנים ההם כבר לא היו בשיא הרוחניות שלהם, הם היו משלמים הרבה כסף כדי להתמנות לכהונה גדולה, ולא היו מאריכים ימים, וכיוון שהם היו מתחלפים כל שנה, לכן הלשכה הזו נקראה בשם לשכת פרדרין. במילים אחרות, לשכת העץ זה השם המקורי של לשכת כהן גדול, והוא מבטא מצב נעלה של הכוהנים גדולים, ואילו לשכת פרדרין זה שם שניתן בזמן שכוהנים לא היו בשיא תפארתם.

לרבי אלי מצחק יש הסבר ארוך על התוכן הפנימי של שלושת השמות האלו, מה התוכן הכללי המשותף לכל השמות האלו, הם הרי היו שמות של אותה לשכה, ומה התוכן הפרטי של כל שם ושם. לא ניכנס כאן להרחבה הזו, רק ניגע בקצרה בתוכן של שני השמות, לשכת העץ ולשכת פרדרין.

רבי לויצחק מסביר שהתוכן המשותף של כל השמות הוא ספירת היסוד. הוא מביא את הפסוק פרי עץ אדר, שמדבר על עץ האתרוג ועל פרי האתרוג, והבחינה הפנימית של עץ היא ספירת היסוד. וספירת היסוד כוללת בתוכה גם את החסדים וגם את הגבורות. וזה התוכן של הלשכה הזו, שהיא בחינת יסוד, והיא כוללת בתוכה גם חסדים וגם גבורות. היא נקראת גם לשכת העץ, על שם המילה עץ שבפסוק פרי עץ הדר, וגם לשכת פרהדרין שהמילה פרהדרין היא אותה נטיות של פרי הדר. בזמן שהכוהנים הגדולים היו צדיקים, צדיק יסוד עולם, אז היא נקראה בשם לשכת העץ, כי העץ מסמל את התוכן החיובי הנעלה של הכהן גדול. העץ מורה על הבחינה של החסדים.

עץ מסמל את אברהם אבינו, בחינת החסד, שאמר, והישענו תחת העץ. עץ מורה על אריכות ימים, כמו שהפסוק אומר, כי מי העץ ימי עמי, ואריכות ימים זה ביטוי של מידת החסד. רבי לוי יצחק גם מציין לספרי קבלה שהתוכן של החסדים של עץ נמשך ממזל ונקה, שבי״ג לימדות הרחמים. והדבר מרומז בכך שהמילה ונקה 161 זו הגימטריה של עץ 160 יחד עם הכולל, עם כללות המילה.

ובחינת החסדים של המילה ונקה קשורה עם אברהם אבינו שהוא בחינת החסד, שאמרו עליו ברוך אברהם לכלא עליון קונה שמיים וארץ. קונה אלו אותן אותיות של ונקה. גם בברכה הראשונה של 18 הברכה שכנגד אברהם אבינו, ברכת מגן אברהם, אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא קונה הכול.

כיוון שהכהן גדול, בשעה שהוא צדיק הוא בבחינת עץ, לכן הכהנים גדולים האריכו ימים, כי מי העץ ימי עמי. רבי אלוהים יצחק מביא דוגמא את שמעון הצדיק שהאריך ימים. הוא מכונה בתואר צדיק, שמעון הצדיק, כי הוא צדיק יסוד עולם, ומבחינת החסדים נמשך אריכות ימים. אורך ימים בימינה. מקו הימין, קו החסדים נמשך אריכות ימים. כיוון שכהן גדול מבטא חסד, אריכות ימים, זו גם הסיבה שמי שרצח בשוגג צריך לשהות בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול, כי הרוצח מקצר את ימי האדם, ואילו הכהן הגדול מאריך את ימי האדם.

אגב, בהקשר הזה שאריכות ימים היא מקו החסדים, ואילו קיצור ימים, רצח חלילה, הוא מקו הגבורות קו השמאל, רבי לויצחק כותב שם בסוגריים רמז מעניין הספירות שבקו השמאלי הן בינה גבורה הוד, והגימטריה שלהם היא בינה 67, גבורה 216, הוד 15, ואם נחשב את הכל יחד התוצאה היא 298, וזו גם הגימטריה של המילה רצח 298, כי קיצור ימים חלילה שייך לקו השמאלי, לקו הגבורות.

כל זמן שהכוהנים היו צדיקים הם האריכו ימים, הלשכה נקראה בשם לשכת העץ. אבל בשלב מאוחר יותר, כשהכהנים כבר לא היו צדיקים, כשהם כבר לא היו מבחינת לשכת העץ, הם לא היו מבחינת חסדים. כאשר הכהנים התחילו לקנות את הכהונה הגדולה בכסף, כשהמטרה שלהם לא הייתה קדושה, אלא כי הם רצו כבוד, ושניהם, גם כסף וגם כבוד שייכים לקו השמאלי, ובשמאלה עושר וכבוד, התוצאה הייתה שהכהנים לא אורכו ימים, והם היו מתחלפים כל שנה. הם כבר לא היו שייכים לחלק חסדים של היסוד, אלא לחלק של הגבורות. לא לעץ, אלא לפרי הדר. כמו שהאתרוג נקרא בתואר הדר כי הוא דר באילנו משנה לשנה. הוא מתקיים על העץ עד 12 חודש. כך גם הכוהנים הגדולים החדשים לא האריכו ימים יותר מ-12 חודש.

ולכן הם נקראו פרהדרין על שם התחלופה שלהם, כמו שהוזכר בתחילת הדברים. רבי אלוויצרק מוסיף וכותב שגם האותיות של המילה פרהדרין מבטאות גבורה. המילה פרהדרין היא שילוב של המילה פר-הר-דין, וכל אחת מהן מבטאת גבורות. פר בגימטריה 280, וזו הגימטריה של כל אותיות מנצפח, חמש האותיות הסופיות, שכפי שהוזכר במסגרת הזו הרבה פעמים, הן מרמזות על חמש הגבורות.

הר, כתוב בספר מעוררי אור במערכת הר, שהר הוא דבר קשה והוא מבטא גבורות. ודין כמובן שהוא מבטא גבורות. וככה בלי ויצחק ממשיך ומרחיב בנושא, ובסופו של דבר הוא מסכם את הדברים במילים הבאות. נמצא, מה שהלשכה הזאת נקראת לשכת פרהדרין זה מורה על בחינת גבורות, ומה שהיא לשכת העץ זה מורה למעליוטה שהיא בחינת חסדים, לשכת כהן גדול.