סוד שלושת הפסוקים ומידת התפארת

מה הקשר בין קריאת ים סוף, שלושת ההדסים שבלולב, וסדר אותיות האלו? עשר הספירות מסודרות בשלושה קווים קו הימין קו של חסדים, קו השמאל קו של גבורות, והקו האמצעי קו הכולל ומאחד את שני הקווים קו התפארת. אבל למרות שהקו האמצעי תפארת מאחד בתוכו את שני הקווים, גם את החסדים וגם את הגבורות, הוא נוטה יותר בתוכן שלו לקו החסדים, לקו הימני. אברהם אבינו הוא מידת החסד, ימין, יצחק אבינו הוא מידת הגבורה, שמאל, ויעקב אבינו הוא מידת התפארת, אמצעי, ולמרות זאת, כאשר הקב'ה מתגלה אליו בחלום הסולם, הוא אומר לו, אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק, את השיוך אביך, הקב'ה מייחס לאברהם, ולא ליצחק, כי יעקב, מידת התפארת, קרוב יותר מבחינת המהות שלו לאברהם מידת החסד, מאשר ליצחק מידת הגבורה.

רבי לוי יצחק מוסיף וכותב שלמצוות נטילת לולב אנחנו עוגדים שלושה הדסים שהם כנגד שלוש המידות חסד, גבורה ותפארת. והוא כותב שאת ההדסים יש להגות באופן הבא אחד מימין הלולב כנגד מידת החסד, אחד משמאלו כנגד מידת הגבורה, ואת ההדס השלישי יש להניח באמצע הלולב אבל עם נטייה, עם קרבה להדס הימני, כי תפארת קו האמצעי נוטה כלפי חסד.

רבי לוי יצחק מרחיב וכותב שגם בסדר אותיות האלף-בית אנחנו מוצאים את החלוקה הזו. יש שלושה אופנים לסדר האלף-בית. הסדר הרגיל, סדר בו ערך האותיות עולה, א', ב', ג', ד' וכן הלאה, זה סדר של מוסיף והולך. כמו דעתם של בית הלל באופן הדלקת נרות חנוכה, זה סדר של חסדים.

ישנו סדר של למפריע, מהסוף להתחלה. בסדר זה, ערך האותיות הולך ויורד, ת', ש', ר', ק' וכן הלאה. זה סדר של פוחת והולך, כמו דעתם של בית שמי בהדלקת נרות חנוכה, סדר של גבורות. ויש סדר שמאחד וכולל את שניהם יחד, סדר של אט, ב', ג'ר, ד' וכן הלאה. מהאות א' עד כ' הסדר הוא מוסיף והולך, ומאהות ת' עד ל' הסדר הוא פוחת והולך. הסדר הזה כולל במקביל גם את מוסיף והולך, וגם את פוחת והולך, והולך גם חסדים וגם גבוהות.

וזה הסדר של קו האמצעי. וכשנשים לב לסדר זה נבחין, למרות שהוא כולל את שני הקווים יחד, אבל הוא פותח עם האות א' ולא עם האות ת'. הסדר הוא את בש, קודם א' ואחרי הת', קודם ב' ואחרי השין. הסדר הוא לא ת' שב', כי הקו האמצעי, קו התפארת, למרות שהוא מאחד את שני הקווים, הוא נוטה כלפי ימין, כלפי מידת החסד. רעיון זה בא לידי ביטוי בשלושה פסוקים מיוחדים בפרשת השבוע, פרשת בשלח.

לפני תיאור קריאת ים סוף יש שלושה פסוקים שכל אחד מהם הוא בין שבעים ושתיים אותיות. בפרק יד, הפסוקים יט, כף וכא הם שלושה פסוקים היוצרים יחד את שם בן עין בית, שמו המפורש של הקדוש ברוך הוא שמורכב מעין בית שבעים ושתיים שמות. -... -.. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. -. - -. -. - -. - -? - -�- - -R! - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיגי, שיג

עשייאאו. אני זה השם השלושים ושבע בסדר זה של שם בן עייגב, והמילה והוא היא השם הראשון של סדר זה. רבי לוי יצחק כותב שהפסוק הראשון, ויישא, הוא כנגד אברהם אבינו חסדים, ולכן הוא נכתב מימין לשמאל, בסדר רגיל. הפסוק השני, ויבוא, הוא כנגד יצחק, גבורות, ולכן הוא כתוב מהסוף להתחלה, למפרע. ואילו הפסוק השלישי, וייט, שהוא כנגד יעקב אבינו, מידת התפארת, הוא כתוב כמו הפסוק של חסדים של אברהם אבינו מימין לשמאל. כי מידת התפארת, למרות היותה קו האמצעי, היא דומה והיא נוטה למידת החסד.