אנחנו לא יתומים

בזוהר לפרשת וירא מסופר שרבי שמעון ישב עם הבן שלו, רבי אלעזר, ועם רבי אבא, ורבי אלעזר שאל שאלה על הפסוק הפותח את הפרשה. ובזוהר מובא ההסבר של רבי שמעון. כשרבי אלעזר ורבי אבא שמעו את ההסבר, הם התפעלו מאוד מההסבר המופלא וניגשו ונשקו את הידיים של רבי שמעון. רבי אבא בחה ואמר בהתרגשות, ואי כד תסתלק מעלמא, וישתהר עלמא יתום מנח, מען יאכיל הנהרה מלנדורייתא. או כשתסתלק מהעולם וישאר העולם יתום ממך, מי יוכל להאיר את דברי התורה?

רבי לוי יצחק מעניק הסבר לדברים של רבי אבא. במבט שטחי נראה שיש כאן כפילות מיותרת. כתסתלק מעלמא וישאר עלמא יתום מנך. כשתסתלק מהעולם וישאר העולם יתום ממך. הרי כשאדם עוזב את העולם, התוצאה היא שהעולם נשאר יתום ממנו, ולשמה רבי אבא כופל את הדברים. אלא עומק הדברים הם, שגם כשרבי שמעון יסתלק, לאו דווקא שהעולם יישאר יתום. למרות שהוא הסתלק, עדיין רבי שמעון ימשיך להאיר את העולם בדברי התורה, לנהרא מילן דאורייתא.

רבי לוי יצחק מצטט את האגרת המפורסמת של הדמור הזקן, שמביא דברי הזוהר, צדיקאי אקדית פטר, אשתקח בכולו אלמין יתיר מבחיו. צדיקים אחרי פטירתם ממשיכים להיות נוכחים בעולם הזה עוד יותר מאשר בחייהם הגשמיים. וזה באמצעות כך שהתלמידים שלו, שהיו קשורים אליו בחייו, ממשיכים ומקבלים ממנו לא רק את החלק החיצוני ממנו שהם קיבלו בחייו, אלא אחרי ההסתלקות הם מקבלים גם את הרוח הפנימית העצמית שלו. כך שהתלמידים של רבי שמעון, אלו שלומדים את התורה שלו, ימשיכו להאיר את העולם עם דברי התורה שלו. ולכן, גם אם רבי שמעון הסתלק, הרי כשהתלמידים שלו לומדים ומאירים את העולם בדברי התורה שלו, העולם לא יהיה יתום.

והבכי של רבי אבא הוא, מה יהיה כאשר חלילה גם תלמידים לא יהיו? ואז יגיע המצב שהעולם גם יהיה יתום. ואם חלילה יהיה זמן של קדיסטלק מעלמא, ובשלב מאוחר יותר יהיה גם זמן של ישתער עלמא יתום מנח, ואז הזעקה הגדולה שלו, מען יחי לנהרה מילין דאורייתא. באחת ההתוודיות הרבי הרחיב את ההסבר של אבא שלו. רועי ישראל לא יעזבו את צאן מרעיתם, ובוודאי כשרבי אבא עומד ובוכה כשהוא שומע את דברי התורה של הרועה שלו, הבכי הזה גורם לכך שלא יהיה מצב של תסתלק מעלמא. ועל ידי התורה שלו, התורה של רועי ישראל, הוא ממשיך ומאיר בנו ובעולם, והעולם לא יתום. חז״ל אומרים, צדיקים דומים לבורם. וכמו שהבורא אמר, ענה נפשי כתבית יהבית, אני הכנסתי את עצמי בתוך התורה שלי, כך גם הצדיקים, רועי ישראל, שהם דומים לבורם, הכניסו את החיים שלהם בתוך דברי התורה שלהם.

וגם אחרי כד תסתלק מעלמא, הם ממשיכים לחיות ולהחיות באמצעות התורה שלהם. הם נוכחים ומשפיעים ומאירים את העולם. כך שעל ידי שנלמד את דברי התורה של הרבה, לימוד מתוך רגש של אהבה והתקשרות אמיתית, לימוד של חיבור כמו הבכי של רבי אבא, הרוח העצמית של הרבה ממשיכה להיות נוכחת ומהירה כמו בחיים הגשמיים שלו, כך שלא רק שהעולם לא יהיה במצב שהוא יתום, אלא גם נשללת המציאות של תסתלק מעלמא. ויהי רצון שעל ידי לימוד התורה של הרבה, על ידי לימוד פנימיות התורה ולימוד באופן של יפוצו מעיינותיך החוצה, נזכה לקיום ההבטחה כעת ימר יבוא המלך המשיח, ועל ידי הלימוד בחיבורא דלך לימוד פנימיות התורה, נזכה בקרוב ממש להיפקון בי מן גלותא ברחנה, נצא מהגלות ברחמים, ורב שמעון בר יוחאי וכל נשיאי החסידות יחזרו לכאן נשמות בגוף, והרבה בראשינו, והיו עיניך רואות את מוריך.