הארון והכרובים

בפרשת תרומה הקדוש ברוך הוא מורה למשה רבנו לבנות את המשכן וכלי הקודש ובסיום תיאור הפרטים של ארון העדות הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הקרובים אשר על ארון העדות. רבי לוי יצחק כותב שבתורה ישנו פסוק עם תוכן דומה לפסוק הזה, דומה אבל שונה.

בדומה לפסוק בפרשת רומא שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו ונועדתי לך שם ודיברת איתך מעל הכפורת מבין שני הקרובים אשר על אהרון העדות יש בסוף פרשת נשוא ביחומש במדבר פסוק עם תוכן דומה דומה אבל קצת שונה שם התורה כותבת ובבוא משה אלוהל מועד לדבר איתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על אהרון העדות מבין שני הקרובים וידבר אליו. הפסוקים אלו דומים, אבל ישנו הבדל ביניהם.

בפרשת תרומה, התורה מזכירה קודם את הקרובים, ואחריהם את ארון העדות, מבין שני הקרובים, אשר על ארון העדות. לעומת זאת, בפרשת נשא, שם מוזכר קודם הארון, ואחריו – הקרובים, אשר על ארון העדות, מבין שני הקרובים. הבדל נוסף שיש בין שני הפסוקים האלו, הוא אופן כתיבת המילה, ארון. בפרשת תרומה המילה ארון כתובה בכתיב מלא, עם האות וו, אבל בפרשת נשוא שם כתוב ארון בכתיב חסר, בלי האות וו. מה הסיבה להבדלים האלו?

רבי ליהו יצחק מסביר שהסיבה היא כזו בספר עץ חיים של רבי חיים וטל כתוב שאהרון עם לוחות העדות הוא כנגד ספירת החוכמה, והכפורת היא כנגד ספירת הבינה, הספירות חוכמה ובינה נמשלו לאבא ואימא. כך שהארון, ספירת החכמה, נמשל לאבא, ואילו הקרובים, שהיו נראים כמו שני פרצופים של תינוק, הם משולים לבנים של האבא, הקרובים הם כנגד שש המידות וספירת המלכות, שהמידות הן תולדה של המוכין של חכמה, במילים אחרות, הקרובים, שש הספירות וספירת המלכות, נחשבים כמו בנים של האבא, של ספירת החכמה של הארון, בפרשת תרומה התורה מקדימה את הקרובים לפני אהרון מבין שני הקרובים אשר על אהרון העדות. הקרובים, הבנים, עמידות, קודמים לארון העדות האבא המוחין. והסדר הזה תואם את דברי חז״ל שאומרים שלפעמים יפה כוח הבן מכוח האב.

הבן נעלה מאבא. הבן, הקרובים, קודמים לאבא אהרון. יותר מכך, בתורת החסידות מוסבר שהשורש של עמידות בנפש האדם טבוע עמוק יותר, גבוה יותר בנפש מאשר השכל שלו. זאת אומרת שהבנים, המידות הקרובים נעלים יותר מהמוחין, מהארון, והם המידות גם מוסיפים במוחין יתרון שלא היה בהם בלעדיהם.

לכן, בפרשת תרומה שהקרובים כתובים בה לפני אהרון העדות, שזה הסדר של יפה כוח הבן מכוח האב, שהבנים מוסיפים באבא, שהמידות מוסיפות במוחין מה שלא היה בהם, לכן האבא, הארון, כתוב בפרשה עם תוספת, תוספת של האות ו. המילה ארון כתובה בכתיב מלא. אבל הסדר הרגיל הוא שאבא קודם לבנים, הוא נעלה מהם. המוחין, אבא ואמא, נעלים מהמידות משש הספירות וספירת המלכות. לכן בפרשת נשוא, שם ארון העדות, האבא, מוזכר לפני הקרובים, הבנים, אשר על ארון העדות מבין שני הקרובים. וכיוון שבפרשת נשאו לא רואים את השורש הנעלה של הבנים, כך שהם לא מוסיפים תוספת של יתרון באבא, לכן המילה ארון, שבפסוק שבפרשת נשאו, כתובה בכתיב חסר, בלי העודפיו.

מה הסיבה להבדל הזה בין הפרשיות? למה בפרשת תרומה הקרובים קודמים לארון, הבנים קודמים ומוסיפים באבא, ובפרשת נשאו, ארון קודם לקרובים, הבנים לא מוסיפים באבא? הסיבה נעוצה בהבדל של הזמן שבו הם נאמרו. פרשת תרומה נאמרה לפני חטא העגל, בזמן שבני ישראל, הבנים, שהם כמו הקרובים, עמדו במעלה גבוהה שהם כביכול הוסיפו כוח באב בקדוש ברוך הוא. כמו הביטוי של חז״ל במסכת בבא מציע שהקדוש ברוך הוא אומר ניצחוני בניי ניצחוני.

לבנים, לעם ישראל, יש כביכול מעלה על הקדוש ברוך הוא. או כמו שחז״ל אומרים במסכת מועד קטן, הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מבטל. וכיוון שעם ישראל עמד אז במצב רוחני נעלה, לכן הקרובים כתובים שם לפני הארון. לעומת זאת, פרשת נשוא, היא נאמרה אחרי חטא העגל, אחרי הירידה במעלה של עם ישראל, של הבנים, אחרי שלקחו מעם ישראל את הכתרים שהם קיבלו בהר סיני, לכן בפרשה הזו אין את המעלה של הבנים, ולכן הארון קודם לקרובים.

רבי לוי יצחק מוסיף ומחדד, למה ההבדל הזה מתבטא בתוספת של האות ו? למה דווקא האות הזו, שיוצרת את המילה ארון בכתיב מלא, מבטאת את המעלה של עם ישראל לפני חטא העגל? מה התוכן של האות ו? הוא כותב שבזוהר מובא שהאות ו היא עץ החיים, אות אמת, אות חיים. ובתורה יש שני בחינות. הבחינה הנעלית יותר שהיא נקראת עץ החיים, שעץ החיים בגן עדן היה כולו טוב. והבחינה השנייה בתורה היא כשהיא יורדת לברר ולעסוק עם העולם הגשמי, עולם שהוא מעורב טוב ורע, ואז הקימו העץ השני שבגן עדן, עץ הדת, שהוא מעורב מטוב ורע.

בזמן מתן תורה, לפני חטא העגל, עם ישראל עמד במצב רוחני נעלה. פסקה זו המתן של חטא עץ הדת. עם ישראל היה במצב של חירות ממהלך המוות. הם היו במצב של עץ חיים. לכן המילה ארון, שבו היו הלוחות שניתנו במתן תורה, התורה בבחינה הנעלית שבה, המילה הזו כתובה עם האות ו שהיא עץ החיים. אות אמת, אות חיים. לעומת זאת, בפרשת נשוא, אחרי הירידה של עם ישראל כתוצאה מחטא העגל, שאז חזרה זו המתן של חטא עץ הדעת, זו כבר התורה כפי שהיא יורדת לברר בירורים של טוב ורע, עץ הדעת טוב ורע, ולכן שם המילה אהרון כתובה בלי האות ו ללא עץ החיים, כי זו תורה שהיא רק מבחינת עץ הדעת.