מאסר של גבורות

בימים הקרובים יחול יום כ' מנחם אב, יום ההילולה של הגאון החסיד המקובל, רבי לוי יצחק נשמתו עדן. רבי לוי יצחק, שהיה הרב הראשי של העיר דנבו פטרובסק שבאוקראינה, נאסר על ידי השלטון בגלל החזקת והפרצת היהדות. הוא הוגלה לחמש שנים לעיירה נידחת במדינת קזחסטן, וכמה חודשים אחרי שהגלות הקשה שלו הסתיימה, הוא נפטר בעיר אלמא עטש שבקזחסטן, ושם מנוחתו קרובה.

כשרבי לוי יצחק היה שם, בגלות, הוא כתב רשימה מופלאה, רשימה שפותחת במילים אני לוי יצחק בן זלדה רחל הוגלתי על משך ה' שנים. ברשימה הזו רבי לוי יצחק מפרט מאורעות שונים שעברו עליו, בכמה בטסוהר הוא ישב, מה סך הימים הכולל שהוא ישב בהם, באיזה תאריך שפטו אותו, לכמה זמן נקצב פסק הדין, באיזה יום בשבוע, באיזה יום בחודש הוא הגיע למקום הגלות שלו, ומה השם של המקום שהוא הוגלה לשם, והוא מסביר מה המשמעות הפנימית על פי קבלה של כל הפרטים האלו, ואיך הכל מבטא את המצב שלו, את התוכן של מידת הגבורה.

בשנה שעברה במסגרת הזו נגעתי בחלק מהרשימה הזו בהסבר על הקשר בין השם שלו לתוכן של מידת הגבורה. איך השם לוי מבטא גבורה, איך השם יצחק מבטא גבורה, איך שני השמות יחד לוי ויצחק מבטאים את התוכן הזה, ואיך הדבר בא לידי ביטוי גם בשם המלא שלו, לוי יצחק בן זלדה ראכל.

היום נעסוק בכמה שורות נוספות מתוך הרשימה המיוחדת הזו. רבי לוי יצחק נאסר ביום ט' בניסן תרצ״ט, הוא נחקר בדנופרופטרובסק, משם הוא נשלח לקייב, הוחזר לדנופרופטרובסק, נשלח לחרקוב ומשם לאלמא עטה, ושם באלמא עטה, ביום טו בשבט של שנת תש הוא שוחרר ממסגרת בתי הסוהר ונשלח לעיירת הגלות שלו. וסך משך הימים שהוא ישב בבתי הסוהר היה 303 יום.

רבי לוי יצחק כותב ברשימה וזהו שישבתי בבית העשורים במשך שבע ימים. הוא ישב 303 שבע יום. מה התוכן של שבע? בספר עץ חיים של רבי חיים ויטל יש חלק שנקרא בשם שער הנקודות. שם הוא מבאר את המשמעות בקבלה של הניקוד של האותיות. הניקוד קמץ הוא כנגד בחינת הכתר, הנקודות פתח וצי רם כנגד חכמה ובינה, סגול כנגד חסד ושבא כנגד גבורה. כך שגם התוכן של שבא הימים, 303 הימים, שישב בבית הסוהר, שייך לבחינת הגבורה. וכפי שהוא כותב ברשימה, נקודת שבא הוא בגבורה, כידוע.

ורבי לוי יצחק ממשיך וכותב, והוגלתי על משך ה' שנים לנגד ה' גבורות. בקבלה מובא שישנן ה' גבורות, חמש גבורות, שהן כנגד חמש האותיות של השם אלוקים, השם של מידת הגבורה. והן כנגד חמש האותיות הסופיות, מאן צפח, שהתוכן שלהן הוא גבורה. כך שגם חמש שנות הגלות שנגזרו עליו הן כנגד חמש הגבורות.

רבי לוי יצחק מוסיף וכותב שהלוויים, שונה מהכוהנים, הם מבחינת גבורה. כהן הוא בחינת חסד ולוי הוא בחינת גבורה. והדבר בא לידי ביטוי גם בשם לוויים. הגימטריה של המילה לוויים היא 86, בדיוק כמו הגימטריה של השם אלוקים, השם של מידת הגבורה של הקדוש ברוך הוא, שגם הוא בגימטריה 86. ועל הלוויים התורה כותבת בפרשת בעלותך שמשך זמן החינוך שלם לעבודה הוא חמש שנים, מגיל 25 ועד גיל 30. כי התוכן של לוויים, גבורה, קשור עם המספר חמש שנים כנגד חמש הגבורות, כך שחמש שנות הגלות שלו הן כנגד חמש השנים האלו כנגד חמש הגבורות.

רבי לוי יצחק מציין גם שהמילה שנה היא בגימטריה 355, וחמש פעמים שנה כנגד חמש השנים של הלוויים, חמש כפול 355, התוצאה היא 1775. המספר הזה של 1775 הוא סיכום של הערך המספרי של כל אותיות האלף-בית כולל האותיות הסופיות מנצפח. א' אחד ואוד ב' שתיים ואוד ג' שלוש ואוד ד' ארבע ואוד ה' חמש כך עד האות ת' ארבע מאות הסך הכולל של הערך המספרי של כל האותיות הוא 1775. מה תוכן הדברים?

המקור של האותיות הוא חמש מוצאות הפה. הקול הפשוט של האדם מתחלק לאותיות על ידי חמש המוצאות של הפה. מהגרון, מהשפתיים, הלשון, החייך והשיניים. בתורת החסידות מוסבר שחמש המוצאות, שהן אלו שיוצרות חלוקה של אותיות, הן אלו שיוצרות הגבלה והגדרה בהבל האחיד של הכל, זה ביטוי של גבורה. וכיוון שיש חמש גבורות, לכן יש חמש מוצאות לפה. לסיכום, אותיות, הגדרה, הגבלה, זה ביטוי של גבורות, והמקור של האותיות הוא חמש הגבורות. לכן, הערך המספרי הכולל של כל האותיות הוא 1775 מקביל לחמש פעמים במילה שנה, שכפי שהוזכר קודם, חמש השנים הן כנגד חמש הגבורות, וזו הבנה נוספת בתוכן של חמש שנות הגלות שנגזרו עליו.

רבי לוי יצחק ממשיך ומרחיב ברשימה על פרטים נוספים ממאורעות המאסר והגלות שלו, ואיך הכל קשור לבחינת הגבורה, אבל במסגרת הזו אסיים בתקווה ובייחול שהוא כתב בשיעור האחרונה של הרשימה. ויהי רצון שבמהרה בימינו יומתקו כל הגבורות והדינים, ויהפך הצל לאורה וטובה נגלית, ואשוב לביתי שלום במהרה בימינו, אמן.