הריח הרע, ריח הבשמים וכיבוד אב

לקראת סיום פסוקי התוכחה שבפרשת בחוקותיי, הקדוש ברוך הוא אומר שלמרות שעם ישראל יהיה בגלות בגלל המעשים שלהם, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, בכל זאת לא מאסתים ולא גלתים לכלותם. הוא לא מואס בנו חלילה ולא מכלה את עם ישראל. בחזור לפרשה, רבי חייה חוזר על דברים ששמע מרבי אלעזר. אדם ששונא מישהו הוא מואס בו, הוא נגאל ממנו, אבל הקדוש ברוך הוא לא מאסתים ולא גאלתים. והסיבה לכך היא כי אנחנו אהובים שלו בגין דחביבותא דנפשיו ביניו, אהבת נפשו ביניהם. רבי אלעזר מדייק בלשון הפסוק שהמילה לכלותם כתובה בלי האות וו, והדבר מרמז על לכלתם במובן של כלה. עם ישראל הוא כלה אהובה של הקדוש ברוך הוא. הוא מביא משל לאדם שהכלה שלו מתגוררת בשוק של בורסיקי, מקום שמאבדים בו אורות בהמה, מקום עם ריח חמוץ ודוחה.

אם הכלה לא הייתה גרה שם, לעולם הוא לא היה דורך שם. אבל כיוון שהיא גרה במקום הזה, דומה עליו ריח הבורסקי לשוק של רוכלים עם ריחות נעימים. כך בא נמשל. למרות שעם ישראל בהיותם בארץ אויביהם, הם בשוק של בורסקי, הקדוש ברוך הוא אומר לא מאסתים ולא גאלתים כי לכלותם. אנחנו הכלה שלו. רבי יוסי, ששמע את הדברים של רבי אלעזר, התפעל מאוד והרחיב בעובדה שעל רבי אלעזר נאמר בן יכבד אב. הוא דיבר על הכבוד הגדול שרבי אלעזר גורם לאבא שלו, לרבי שמעון בן יוחאי, עוד יותר מאשר בזמן שרשביה היה חי בעולם הזה. רבי לוי יצחק מבאר בהרחבה את ההקבלה בין הריח הרע של הבורסקי לבין הריחות הנעימים.

ארץ אויביהם, השוק של הבורסקי זה מקום הקליפות, והקליפות יונקות את החיות שלהם מעולם התאו. בעולם הקליפות יש 11 קטרים, יא קיטרין דמסא אבוטה, 11 קטרים של טומאה, והם כנגד 11 יריות העיזים שהיו על המשכן, שיריות עיזים מזכיר את הבורסקי. והתיקון החיובי שלהם הוא על ידי 11 סממני הקטורת, שהקטורת היא שיא עבודת הקודש בבית המקדש. ולכן, למרות שעם ישראל במקום של ריח הבורסקי, עולם התוהו, אבל הקדוש ברוך הוא, שאוהב את הכלה, את עם ישראל, מריח שם ריח של סממני הקטורת, כי התיקון הוא במקום שאותו צריך לתקן. ההקבלה הזו מרומזת גם בסך הכללי של סממני הקטורת. אנחנו אומרים בתפילה פעמיים בכל יום, 368 מנים היו בה, בקטורת. והמספר הזה, 368, זה גם הגימטריה של בורסק, שם העצם של בורסק.

רבי לוי יצחק מרחיב בעובדה שאחד מסממני הקטורת היה חלבנה, סממן בעל ריח רע מאוד, אבל כשהוא מעורב עם שאר הסממנים הוא הופך לריח טוב. והדבר מודגש בכך, שהסממן המובחר ביותר בקטורת, היה לבונה, לבונה זכה, והמילה, חלבְִּה, היא העות ח' ‫השוי הטיוץ, ורוץ ה' U כי לכלתם. הקדוש ברוך הוא אוהב את הכלה שלו, את עם ישראל, וריח החל בנה הופך להיות חלק מריח הלבונה. ולכן הם מופיעים בסמיכות זה לזה בסדר סממני הקטורת, הצרי והציפורן, החל בנה והלבונה. באחת השיחות הרי בהתייחס למשל של רבי אלעזר, שמדבר על אהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, ולדברי הזוהר על מצוות כיבוד אב שלו. אחד הסיפורים המפורסמים על רבי אלעזר ורבי שמעון הוא שכאשר הם יצאו מהמערה אחרי 13 שנה, וראו יהודים עוסקים בחיי העולם הזה, עסוקים בפרנסה גשמית, רבי אלעזר היה שורף את המקום עם המבט שלו, ורבי שמעון היה מרפא ומתקן.

בתקופת חייו של רבי שמעון, השיטה של רבי אלעזר הייתה הפוכה משל אבא שלו. לשיטתו, למרות שנמצאים בזמן הגלות, אין מקום להתעסק עם צורכי העולם. הוא לא ראה את אתגרי הגלות. לעומת זאת, השיטה של רבי שמעון הייתה, שכיוון שנמצאים בגלות, יהודים מתנהלים בחיי העולם, ולכן הוא תיקן את מה שהבן שלו שרף. כך שהמשל שרבי אלעזר אמר אחרי הפטירה של אבא שלו, שלמרות שעם ישראל נמצא בעומק הגלות, בארץ אויביהם, והם בגלות כי הם חטאו לפני הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא אוהב אותם, והם חביבים לפניו כמו כלה, זה משל שמבטא מהפך בגישה שלו ביחס לעם ישראל. ולכן רבי יוסי אומר שעל רבי אלעזר נאמר הפסוק, בן יכבד אב.

הוא מיישר קו עם השיטה של אבא שלו ונוקט בגישה של רבי שמעון ביחס לעם ישראל בזמן הגלות. יותר מכך, במשל של רבי אלעזר הוא לוקח את הגישה של אבא שלו צעד נוסף קדימה, גבוה יותר. על זמן הגלות רשבי אומר בואו ראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שבכל מקום שגלו שכינה עמהם. גלו למצרים שכינה עמהם. גלו לבבל שכינה עמהם.

בדברים האלו של רבי שמעון הוא מתייחס לכך שעם ישראל ירד לגלות אבל אין כאן ביטוי לשפל המצב הרוחני של עם ישראל. ואילו רבי אלעזר מוסיף ואומר שלא רק שעם ישראל נמצא בגלות, אלא הם נמצאים בשוק הדיבורסקי, מקום של ריח רע, ומי שנמצא במקום הזה הריח נדבק בו. זה לא רק מצב של מפניך תאנו גלינו מארצנו, אלא הם נמצאים בארץ אויביהם. הם במקום רוחני נמוך מאוד. ולמרות זאת, לא רק שכינה עמהן, כמו שאבא שלו אומר, אלא השוק הדוחה הזה נדמה בעיני הקדוש ברוך הוא כמו שוק של רוכלים. דקול ריחין דאלמא טא ונשתק חותמן. כל הריחות הטובים שבעולם נמצאים שם. זה עומק הכיבוד אב של רבי אלעזר שמאיר את הדברים של אבא שלו, את הביטוי של אהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל באופן הרבה יותר חי ועמוק.