ניצוצות מהקשר בין ר׳ ישראל ארי׳ ליב שניאורסאהן עם כ״ק אדמו״ר הריי״צ

בעוד כמה ימים, ביום יג באייר, יחול יום היורצייט של אחיו הצעיר של הרבה, רבי סואל הרילי בלב השלום. הוא נולד ביום כא באייר של שנת תרס״ו, 1906. ברישום הלידה בפנקס הקהילה של הקהילה בניקולאיב שבאוקראינה, אנחנו יכולים לראות את הכיתוב נולד 21 באייר. אנחנו רואים את שמות ההורים, האב, איש נכבד לדורותיו, לוי בן זלמן שניאורסון, האם חנה, והרישום הוא בן ישראל. התינוק נקרא בשם ישראל אריה לייב, כנראה על שם הסבא של הרבנית חנה, הרב ישראל לב ינובסקי, ועל שם הדוד שלו, האח של הרבנית חנה, שגם הוא נקרא בשם הזה על שם הסבא, ונפטר בגיל צעיר.

הילד ישראל אריה לייב היה ילד כישרוני באופן מיוחד, וכשהוא היה עדיין ילד קטן, פחות מגיל תשע, הוא כבר עלה על שולחן מלכים. הסבא, הרב ברוך שניאור שניאורסון, אבא של רבי לוי יצחק, כותב בזיכרונות שלו בחורף תרעה על שיחה שהייתה לו עם אדמור הרשב על הנכד הצעיר.

יש בן קטן לבני לייבי כשיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקיא בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב. לפני כמה שנים התפרסם וידאו מרב זלמי סוברנסקי מאוסטרליה, שם הוא מספר מזיכרונות שלו על ישראל הר לייב. הוא פגש אותו כשלייבל היה בגיל 18-20, הוא מדבר עליו בהפלאה. לייבל היה עילוי, גאון, ידע הרבה ניגלה, ידע טוב חסידות, היה נכנס לאדמו״ר הרעייץ לדבר איתו בחסידות.

כשרב ישראל הרעייבא הגיע ללינגרד, הוא היה בן בית אצל הרבי הרעייבא. רב משה דובינסקי סיפר שחסידים ישבו פעם להתוועדות, וביקשו מרב ישראל הרעייבא שיתוועד איתם. הוא התנצל שלא יכול לשבת איתם כעת, כי הוא אמור למסור שיעור בגמרא. היה לו שיעור קבוע לאנשים שבאו לשמוע אותו.

אחרי שהשיעור הסתיים, הוא הצטרף להתוועדות. ותוכן הדברים שלו היה שברוך השם יש הרבה חוכמה, יש הרבה בינה, אבל דעת שהמובן הפנימי של דעת הוא הרגשה, התקשרות, חיבור, זה חסר. אמנם לומדים חסידות, אבל אין חיבור פנימי עם התוכן שלומדים. חסרה הדעת. בתחילת שנת תרפח, סוף 1927, אדמור הראיאץ יצא מרוסיה עם המשפחה שלו, כולל יחד עם הרבה. הוא רצה לקחת איתו גם את רבי ישראל הראלייב, אבל הדברים לא הגיעו לדי פועל. ושנה לאחר מכן, בחודש כסלו תרפט התקיימה חתונה של הרבה. כמה שבועות אחרי החתונה, הרבה וחמיו, אדמוֹר הריאצ, היו בריגה, וברשימה של הרבה מיום ה' בטבת של אותה שנה, הוא כותב שאדמוֹר הריאצ קרא לו אליו לחדר, ואמר לו שהוא רוצה למסור לו דרישת שלום מאחיו.

הרבי שאל, האם התקבל ממנו מכתב? אדמור הראייץ שנע שהוא שמע איתו יחד מאמר חסידות מאביו מאדמור הרשב. אדמור הרשב הסתלק בערך תשע שנים לפני כן בשנת תרפ. אדמור הראייץ סיפר לרבה על חזיון לילה שהיה לו, הוא ראה את הדמות של אבא שלו ושל אנשים נוספים שהיו במקום, וביניהם גם אחיו של הרבה. אדמור הראייץ תיאר לרבה שכשלייבל נכנס לחדר חיבקתי אותו ביד אחת. ואדמור הרשב שאל מי האברך הזה, ומיד לאחר מכן הוא אמר אה איך כן דורדיר, אני הרי מכיר אותך. אדמור הרשב אמר אז מאמר חסידות שפותח במילים משיר השירים שחורה עני ונבע, מאמר שעוסק בירידת הנשמה מהעולמות הרוחניים לגוף גשמי ועל ההבדל שבין ניסיון לבין בירור.

כפי הנראה, במכתב שהרבה שלח לאבא שלו, לרבי לוי יצחק, הוא כתב לו גם על החיזיון הזה. ובמכתב חוזר לרבה, אבא שלו כותב הודיעני גם כן תוכן החסידות שאמר לך ששמע בחלום ביחד עם לייבל שיחיה. ומה דעתך? אלא איזו כוונה סיפר לך זה? והוא מוסיף וכותב, לדעתי טוב הדבר שתודיע מזה ללייבל יחיה הדברים כמו שהם ויונאם לו.

עוברת שנה ובשנת תחצ׳ 1930, אדמור אריאץ היה בארצות הברית במסע לחיזוק הקהילות היהודיות שמה, ובמכתב שהרבא שלח מאירופה לארצות הברית הוא מדווח לרבא אריאץ, זה לא מכבר הגיעתני ידיעה טלגרפית אשר אחי הקטן נורו יאיר גנב את הגבול והנהו כבר בחוץ לארץ. פרטי הדבר טרם מידע. רבי סורל הר-אלייב יצא מרוסיה והגיע לאירופה. הוא הגיע לברלין, שם הרבי התגורר באותם ימים. ובתקופה הראשונה הוא היה אצל הרב הרבנית.

בספר ליקוטי לוי יצחק אנחנו מוצאים כמה מכתבים שהאבא רבי לוי יצחק שולח לשני הבנים. במכתב מכ״ד לטבת תרצצ״ב הוא כותב להם בניי אהובי מחמדי ויקירי שיחיו. מכתב שהוא מסיים במילים כי חפץ אביכם אוהבכם מצפה לרחמי שמיים להתראות עמכם לחיים ולשלום בכל הטוב. חודש לאחר מכן הוא מסיים מכתב נוסף במילים אביכם אוהבכם בלב הנפש כל הימים מבקש ומקווה מהשם יתברך ברחמיו המרובים כי תצליחו ותתגדלו בתורת השם בנגלה ובנסתר למעלה מעלה ללכת בדרכיו וברכותיו יתברך לטוב לכם כל הימים. וישנו גם המכתב המפורסם המכתב לפורים שהוא הוא בעצם משלוח מנות תורני שהוא שולח לשניהם, לבן הגדול ולבן הצעיר, הגדול והקטן גם יחד, כמו שהוא מגדיר במכתב, והוא מרחיב בנושא של הגדול והקטן על פי תורת הקבלה ובהקשר של ימי הפורים.

עוברות כמה שנים, ולפני חג הפסח של שנת תרצ׳ט 1939, השלטון הסובייטי אוסר את האבא הגדול, את רבי לוי יצחק. בפרוטוקולים בתיק החקירות שלו חוקרים אותו גם על הקשר שלו עם הבן יסול על הרלב. הם שואלים, באילו נסיבות יצא שניאורסון לייב לחוץ לארץ. צריך לזכור שבאותם ימים יציאה מחוץ לגבולות המדינה וקשר עם האדם ששוהה מחוץ לברית המועצות נחשב כפשע וכמרדע בשלטון.

רבי לויצחק עונה שם. בערך בשנת 26 בני שניאורסון ישראל לייב יצא עם מדינה פופטרובסק. בהמשך שמעתי שהוא התגורר בלנינגרד. בשנת 30-31 קיבלתי מכתב מהבן שלי מגרמניה בו הוא מודיע לי כי ישראל לייב נמצא בחוץ לארץ ומתגורר בברלין. ובהמשך הוא אומר, אינני יודע היכן הוא מתגורר כעת, לא ידוע לי באילו נסיבות יצא לחוץ לארץ. האם החוקרים האמינו לו? לא בטוח.

בהמשך תיק החקירות אנחנו מוצאים עדויות מכל מיני אנשים בעיר שנחקרו כדי להוציא מהם מידע על רבי לוי יצחק, ובין הדברים יש שם גם מידע שהם אוסרים שהבנים של הרב שלחו לו סוג של לימונים, אתרוגים לחג הסוכות. כך שהיה להם מידע שיש לו קשר עם הבנים גם אחרי שהם עברו את הגבול. בנוסף לזה, לפני כמה שנים התגלה בבית של אחד החוקרים בעיר דנפופטרובסק תיק עם התכתבויות שונות בין רבי לויסרק לבין הרבי, התכתבויות עם אדמו״ר הרשב, עם אחיו הרב שמואל שהיה הרב של ניקולאי, ובאחד המכתבים של הרבי להורים שלו יש התייחסות ארוכה לרבי שרולרליב. למרות שהרבי משתמש שם בשם קוד מסוים, אחיו מקבל שם סוג של כינוי סודי, כנראה בדיוק מהחשש הזה שעיניים נוספות יראו את המכתב, אבל כמעט די ברור על מי הוא כותב שמה, והנכתב הזה היה תחת הידיים שלהם, כך שגם הם כנראה ידעו שהקשר בין שני צדי הגבול ממשיך.

רבי ישראל הר-אל-היום התחתן בסוף הקיץ של שנת תצ׳ט, אבל לא היה הדרך לספח על כך להורים. רבי לוי יצחק ישב בחקירות במשך כחצי שנה לאורך כל ימי הקיץ של שנת צ׳ט. בסוף אותה תקופה נגזרו עליו חמש שנות גלות בעיירת שיאלי, עיירה נידחת בקזחסטן, ובהמשך הרבנית חנה נסעה והצטרפה אליו.

ביומנים שלהם אותם ימים קשים, ימים של רעב וקושי בלתי נתפס, הרבנית חנה מתארת את השורות הבאות. באחד הימים הגיע בעלי הביתה ופניו קרנו משמחה. מגיע לנו מזל טוב, קרא בעליצות. פניו הקרונות ומצב רוחו הטוב הפתיעו אותי, מאחר שלא הייתי רגילה בכך. הוא הראה לי נכתב שקיבל זה עתה ממר איטקין מקרבו ירוג, בו מבשר לנו שקיבל זה עתה ידיעה מארץ ישראל כי בנינו לייבל נכנס בברית הנישואין למזל טוב.

הרבנית כותבת, בשורה זו גרמה לנו שמחה כפולה ומכופלת. הייתה זו ידיעה ראשונה וסימן חיים מבנינו, ובשורה מסומכת על שמחת הנישואין. היה זה נצנוץ של קרן נורא אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקווה לעתיד. כפי שהוזכר קודם, במהלך שנת תרצ״צ, 1930, רבי ישראל הרלב הצליח לצאת מברית המועצות הגיאה לברלין. ובחודשי הקיץ של אותה שנה, כשאדמור הרייץ חזר לאירופה מהמסע הארוך שלו בארצות הברית, הוא ביקר בברלין ונפגש שם עם רבי ישראל הרלב.

בחורף של השנה הבאה, בשנת תרצ״צ, 1931, אדמור הרייץ כותב לרבה במכתב, תובנה לאחיך, שאר בשרי, ומתעניין ענייני לדעת משלומו בגשמיות ורוחניות, ובקשהו בשמי לכתוב לי האם יש שם באוניברסיטה בברלין צעירים בני תורה, כמה, ויהודים תלמידים בכלל, ואיך הוא הנהגתם. אדמור הרייץ לא רק מתעניין בשלומו של ישראל הרי לייב, אלא הוא גם מגייס אותו למשימה. אדמור הרייץ חיבב ספרים בכלל, וספרים ייחודיים באופן מיוחד. ובאחד המכתבים שהוא שלח לרבע הוא כותב, והייתי מבקשך להתעניין לדע מה נמצא בביבלוטקס בספריות בברלין, ואם אפשר היה להשיג הקטלוגים שלהם, היית יכול למצוא איזה כתבי יד עתיקים. ובהמשך הדברים הוא כותב, ואם לא יכבד לאחיך, מר לייבשיכה, לבקר בביבלוטקה, לראות את הקטלוג, ולהעתיק שמות הכתבי יד וענייניהם ושמותיהם, הייתי מחזיק לו טובה עבור זה.

וכמה ימים לאחר מכן, אדמור היד שולח מכתב נוסף לרווה, ובמכתב הזה יש פרטים של כתבי יד שהוא מחפש, וגם במכתב הזה ישנה התייחסות לרבי סולרלייב ולעבודה שהוא עשה עד מאדמור הרייץ. תודה רבה לאחיך שיחי שמתעניין בדבר הרשימות, ובוודאי שכשתבקשהו יוכל להביא לידי פועל פוטגריפירן לצלם אצל הפירמה העוסקים בזה, בחברה שעוסקת בזה, את אשר נחליט פוטגריפירן. לאחרונה התגלה עם מכתב מאדמור הרייץ אליו, מכתב מסוף חודש תשרי תפצצצ״ג. במכתב הזה הרבי כותב לו שער בשרי ומחותני הנכבד מר ישראל לייב שיחיה שלום וברכה, מכתבו הקצר בגשמיות ומלא וגדוש ברוחניות במועדו קיבלתי, וברכתי אותו בשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. ובהמשך המכתב אדמו רעץ מתעניין אצלו על הקביעות עתים שלו ללימוד ניגלב אכסידס ושואל אותו ובאיזה עניינים הוא עומד כהיום בבקשה לכתוב לי מזה.

אחרי תקופה לא ארוכה, רבי סולר אל-לב לא היה יכול להישאר עוד בגרמניה, והיעד הבא שלו היה עלייה לארץ. וגם בתחום הזה אנחנו מוצאים את הקשר עם אדמור הריאץ. במכתב מתחילת שנת תרצ׳ צדיקי, 1935, הרבי פונה להנהלת ישיבת תורת אמת בירושלים בדרישה שישיגו עבורו רישיון כניסה לארץ. הוא כותב להם בתור דרישה מקרובים או באיזה דרך אחרת כפי שיימצא, ונא להזדרז בזה מאוד כי הדבר נחוץ בהקדם האפשרי, ויתחיל בדבר מיד כשיתקבל מכתבי זה, וישתדל שיתקבל הרישיון בהקדם האפשרי. בהמשך הרב מציין את השם המדויק של רב סולר לייב כפי שכתוב במסמכים, והוא מציין בסוף ההוצאות שיעלו נשיב לו אם ירצה השם.

בעקבות הבקשה של אדמוֹר ריאץ ישנה תיקיית מסמכים גדולה של התכתבות בין אדמוֹר ריאץ לישיבת תורת אמת וממנה לרבנות הראשית בארץ ולשלטון הבריטי סביב אישורי העלייה של רבי סולר אלייב. השנים חולפות ורבי סולר אלייב קיבל הצעה לעבור לאנגליה, וגם כאן אנחנו מוצאים את הקשר שלהם עם אדמוּר הרָיָץ. הוא כתב על כך לאדמוֹר הרָיָץ, ובחורף של שנת תש״״ח, 1948, הרֵבָה עונה לו במענה על מכתבו כי החליט לנסוע לבריטניה להסתדר בעבודה ספרותית המתאימה לכישרונו המדעי והספרותי.

בהמשך למכתב הרבי מטיל עליו משימה. המעניין הוא להכניס, בעזרתו יתברך, יפייפותו של שם בעולי יפת. הרבי רוצה להעניק לנוער היהודי ששואף ללמוד לימודי חול את העומק והיופי של חוכמת התורה, להכניס את היופי של שם של לימודי התורה לאוהלים של יפת של הלימודים הכלליים. והרבא כותב לו, והנינים מציע לו אשר בנסיעתו זו, שהתוודה לגדולי המדע ויודעי שפות שונות, יתעניין להעתיק ספרי תורת חב״ד החל מספר התניא לאנגלית, העתקה חופשית עם הערות תוכניות בנוגע להבנת העניינים בתוכנן. ובנוסף לזה הרבי כותב לאור מעניין אותי דברי ימי הבעל שם המקובלים עד רבי אדם, רבי אדם, הבעל שם טוב, תלמידיו, מורינו כבוד גושת הרב רבדובר ממזריץ', תלמידיו וספריהם שיצאו לאור וסיפורים מהם ואודותם.

רבי סול הראלי במהד לעבור מארץ לאנגליה, ויומיים לפני הנסיעה שלו מתל אביב הייתה ההסתלקות של אדמו״ר ריאץ בי״ו שבט תש״״. מיד כשהוא קיבל את הבשורה הקשה, הוא שיגר מברק קצר וכואב לסנסנטי. נדהם מהאסון הגדול, לייפ שניאורסה. בנוסף למברק הזה, אחרי שהוא הגיע לאנגליה, הוא שלח מכתב לאימא שלו, לרבנית חנה. הוא כותב לה, ראשית אני רוצה להביע את תנחומיי להסתלקות כבוד תגושת אדמו״ר, זיכרונו לברכה. נדהם הייתי כשנודעתי מזה.

בהמשך המכתב הוא כותב ביחס לאחיו הרבה והרבנית, ליבי כבד עליי כשאני מתאר לעצמי איך הרבנית והרבה שהיו כל כך קשורים אליו מרגישים עתה. כפי שהוזכר בפתח הדברים, ביום יג' באייר של שנת תשי״ב הוא נפטר באנגליה ועל פי ההוראה של הרבה, הארון שלו הועלה לארץ והוא נטמן בחלקת חסידי חוואד בבית העלמין בצפת.

בהקשר לזה מעניין לציין שכנראה הרבה שקרה להגיע מניו יורק לאנגליה כדי להשתתף בהלוויה של אחיו. ישנו כתב יד של הרבה, נוסח של מברק שהוא שיגר לאנגליה, שם הרבה כותב אי אפשר לי לקבל פה פספורט וויזה במהירות הנצרכה, אין ראוי לעכב הלוויה כל כך, אם רק באפשר כדאי שהקבורה תהיה בארץ ישראל. ממשי.