ר׳ ישראל ארי׳ ליב ואדמו״ר הריי״ץ

ביום יג באייר יחול יום השנה, יום היורצייג של רבי ישראל הרי לייב, הבן הצעיר של רבי לוי יצחק ואחיו של הרבי. בשנה שעברה המסגרת הזו עסקה בנקודות ורגעים מהחיים שלו, כפי שהם עולים מתוך הכתבים, מתוך מסמכים שקשורים עם אבא שלו, עם רבי לוי יצחק.

הפעם אגע בנקודות מהקשר שלו עם כבוד קדושת אדמו רייץ. כבר באמצע שנות התרפ, באמצע שנות העשרים, רבי סורלרלייב הגיע ללנינגרד, שם התגורר באותם ימים אדמו'ר ריאץ. הוא היה לבן בית אצל אדמו'ר ריאץ שחיבב אותו וקירב אותו מאוד. ישנן עדויות וזיכרונות של חסידים שונים שסיפרו על המעורבות שלו בין החסידים שם בלנינגרד, על הגאונות והבקיאות שלו בתורת החסידות, על העומק ורוחב הדעת שלו, על הקשר שלו עם אדמו'ר ריאץ ועוד. אבל במסגרת הזו ארצה לגעת ברגעים ופרטים שעוסקים בקשר שלו עם הרבה רייץ, לא מתוך עדויות של חסידים, אלא כפי שהם עולים מהמכתבים מתוך הדברים של הרבה הרייץ בעצמו.

האזכור המיוחד ביותר, אם אפשר להתבטא כך, זו הרשימה המפורסמת שהרבה כתב, החיזיון שהרבה הרייץ סיפר לרבה, שבו הוא ראה את רבי סולל הרי לייב שומע יחד איתו מאמר חסידות מאבא שלו, מאדמו״ר הרשע בנשמתו עדן. זה היה כמה שבועות אחרי החתונה של הרבה, בה' טוות תרפט, כשהרבה ואדמוור אריאץ היו בריגה, אדמוור אריאץ קרא לרבה אליו לחדר שלו ואמר לו שחפץ למסור לי פריסת שלום מאחי לייב נרו יאיר, אדר בלנינגרד. כשהרבה שאל האם התקבל ממנו מכתב, אדמוור אריאץ שנא לו שמעתי מאמר דברי אלוקים חיים ביחד עמו מאדמוור נשמתו עדן. הרבה אריאץ תיאר לרבה את המחזה שהוא ראה עם פרטים שונים, וכחלק מהתיאור הוא מספר, פתחתי הדלת ונכנסו כמה אנשים וביניהם אחיך.

והוא ממשיך ומספר, מעט מעט קרב או קרבתי אליו וחיבקתיו בידו אחת. אבי אדוני נשמתו עדן שלני וריזדרין גרמן, מי זה אברך זה? אבל כעבור רגעים אחדים אמר אה איככן דחדיר, אה אני הרי מכיר אותך. בהמשך הדברים אדמו״ר הרשב אמר מאמר חסידות על הפסוק משיר השירים, שחורה עני ונבע, וכך אדמור הרייץ מתאר בפני הרבי תוכן המאמר ועוד כל מיני פרטים מהחיזיון הזה.

כפי הנראה הרבי שלח לאבא שלו, לרבי לוי יצחק, מכתב, ובו הוא סיפר לו בין הדברים גם על החיזיון הזה. במכתב תשובה רבי לוי יצחק כותב לרבי הודיעני גם כן תוכן החסידות שאמר לך ששמע בחלום ביחד עם ליבי יחיה ומה דעתך? לאיזו כוונה סיפר לך זה?

והוא מוסיף וכותב לרבי לדעתי טוב הדבר שתודיע מזה ללייבל יחיה הדברים כמו שהם ויונאם לו. במהלך שנת תרצ״צ 1930 רבי שרול הרי לייב הצליח לצאת מגבולות ברית המועצות והגיע לברלין, שם אחיו הגדול הרבי התגורר באותם ימים. בחודשי הקיץ של אותה שנה גם אדמו״ר ריאץ היה בברלין. היה זה בחזור מהמסע הארוך שלו לארצות הברית ובזמן שאדמו״ר ריאץ היה בברלין הוא נפגש שם עם רבי שרול הרי לייב. בסוף אותה שנה אדמו״ר ריאץ שולח מכתב לרבי ובין הדברים הוא כותב לו, מטרת מכתבי פריסת שלום כללי מפורט לבנותיי היקרות, לך וגם לאחיך שיחיה. ובהקשר של גם לאחיך הוא מוסיף ומדגיש בלשון של חז״ל, גם בא לרבות, כי תקוותי חזקה אשר דבריי כנראה בפגישה ביניהם עשו פעולתם לטובה ולברכה.

בחורף של השנה לאחר מכן, בשנת תרצ״א, 1931, אדמו״ר ריאץ כותב לרבה במכתב כתובנה לאחיך שער בשרי ומתעניין ענייני לדעת משלומו בגשמיות ורוחניות ובקשהו בשמי לכתוב לי האם יש שם באוניברסיטה בברלין צעירים בני תורה, כמה ויהודים תלמידים בכלל ואיך הוא הנהגתם. אדמו״ר ריאץ לא רק מתעניין בשלומו של רבי ישראל הרי אלייב אלא הוא גם רותם אותו למשימה. כמו שכולנו יודעים אדמו״ר ריאץ חיבב מאוד ספרים בכלל וספרים ייחודיים באופן מיוחד. באחד המכתבים שהוא שלח לרבה בשנת צ״ב, 1932, הוא כותב לו, והייתי מבקשך להתעניין לידה מהנמצא בביבלוטקס, בספריות של ברלין, ואם אפשר היה להשיג הקטלוגים שלהם, היית יכול למצוא איזה כתבי יד עתיקים. ובהמשך הדברים הוא כותב לרבה בהקשר לישראל הרי לייב, ואם לא יכבד לאחיך, מר לייב שיחיה, לבקר בביבלוטק ולראות את הקטלוג, ולהעתיק שמות כתבי היד בענייניהם ושמותיהם, הייתי מחזיק לו טובה עבור זה.

וכמה ימים לאחר מכן, אדמו״ר הריאץ' שולח מכתב נוסף לרבה, ובמכתב הזה יש פרטים של כל מיני כתבי יד שהוא מחפש, וגם במכתב הזה ישנה התייחסות לרב סולר אלייב ולעבודה שהוא עשה עבור אדמו״ר הריאץ'. הוא כותב לרבה, תודה רבה לאחיך שיחיה שמתעניין בדבר הרשימות, ובוודאי כשתבקשהו יוכל להביא לידי פועל פוטגרפירם לצלם אצל הפירמה העוסקים בזה, בחברה שעוסקת בזה, את אשר נחליט פוטגרפירם. לא לפני הרבה זמן התגלה במפתיע מכתב נוסף מאדמו״ר רייץ אליו. מכתב מסוף חודש תשרי תרצד ג. במכתב הזה הרבי כותב לו שער בשרי ומחותני הנכבד מר ישראל ליבשי יחיא שלום וברכה. מכתבו הקצר בגשמיות הוא מלא וגדוש ברוחניות, במועדו הגיעני. וברכתי אותו בשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

ובהמשך המכתב אדמור ריאץ מתעניין אצלו על הקביעות עיתים שלו ללימוד ניגלה וחסידס, והוא שואל אותו, ובאיזה עניינים הוא עומד כהיום, ובבקשה לכתוב לי מזה. והרוי חותם את המכתב במילים שער בשרו, מחותנו, הדורש שלמה ומברכו. אחרי תקופה לא ארוכה רב סולרלב לא היה יכול להישאר עוד בגרמניה והיעד הבא שלו היה עלייה לארץ. וגם בתחום הזה אנחנו מוצאים את הקשר עם אדמו״ר הריאץ. אדמו״ר הריאץ פונה להנהלת ישיבת תורת אמת בירושלים שיפעלו להשיג עבורו רישיון כניסה לארץ. אדמו״ר הריאץ כותב בבקשה להשתדל להשיג רישיון כניסה לארץ הקודש תיבנה ותיכונן במהרה ואמן או אמן בתור דרישה מקרובים או באיזה דרך אחרת כפי שימצא. ונא להזדרז בזה מאוד כי הדבר נחוץ בהקדם האפשרי ויתחיל בדבר מיד כשיתקבל מכתבי זה וישתדל שיתקבל הרישיון בהקדם האפשרי.

בהמשך הרבי מציין את השם המדויק של רב ישראל הראלי כפי שהוא כתוב במסמכים וכן את הכתובת שלו, המסמכים שיש ברשותו והוא מציין בסוף ההוצאות שיעלו נשיב לו אם ירצה השם. יש תקיעת מסמכים של התכתבות בנושא אישורי העלייה שלו בין אדמו״ר הרייץ לישיבת תורת אמת וממנה לרבנות הראשית בארץ והשלטון הבריטי. השנים חולפות ורבי סולר אלייב קיבל הצעה להגר לאנגליה וגם כאן אנחנו מוצאים את הקשר שלו עם אדמו״ר הרייץ. הוא כתב על כך לאדמור הרייץ והרבא ענה לו במנה על מכתבו מחוויו מר חשוון העבר כי החליט לנסוע לבריטניה להסתדר בעבודה ספרותית המתאימה לכישרונו המדעי והספרותי. ובמכתב הזה הרבי מטיל עליו משימות. המעניין אותי הוא להכניס בעזרתו יתברך יפייפיותו של שם באוהלי יפת.

הרבי רוצה להעניק לנוער היהודי ששואף ללמוד לימודי חול את היופי, את העומק והיופי של חוכמת התורה, להכניס את היופי של שם של לימוד התורה לאוהלים של יפת של הלימודים הכלליים. והרבא כותב לו, והנני מציע לו אשר בנציאתו זו, שהתוודה לגדולי המדע ויודעי שפות שונות, יתעניין להעתיק ספרי תורת חב״ד החל מספר התניא לאנגלית. העתקה חופשית עם הערות תוכניות בהנוגע להבנת העניינים ותוכנם. ובנוסף לזה הרבא מטיל עליו משימה נוספת, הוא כותב לו, מעניין אותי דברי ימי הבעל שם, המקובלים עד רב אודום, רב אודום, הבעל שם טוב, תלמידיו, מורינו כבוד גדישת הרב רב דובר ממזריץ', תלמידיו וספריהם שיצאו לאור, וסיפורים מהם ואודותם.

רב סולר ליב התעתד לנסוע לאנגליה, וימים ספורים לפני הנסיעה שלו מתל אביב הייתה ההסתלקות של אדמו״ר הרייץ בי' שבט תש״״. מיד כשהוא קיבל את הבשורה הקשה, הוא שיגר מברק קצר וכואב לסנוסנטי, נדהם מהאסון הגדול, לייב שניאורסון. בנוסף למברק הוא שלח מכתב לאימא שלו, לרבנית חנה שכבר התגוררה בניו יורק באותם ימים, הוא כותב לה ראשית אני רוצה להביע לך את תנחומיי להסתלקות קבועות גדושת אדמו״ר זיכרונו לברכה. נדהם הייתי כשנודעתי מזה. בהמשך המכתב הוא כותב לה ביחס לאחיו הרבה והרבנית חיים מושקה ליבי כבד עליי כשאני מתאר לעצמי איך שהרבנית והרבה, שהיו כל כך קשורים אליו, מרגישים עתה.

כפי שהוזכר בפתח הדברים, ביום יג' לאייר הוא נפטר, ועל פי ההוראה של אחיו הרבה, הארון שלו הוא עלה לארץ והוא נטמן בחלקת חב״ד בבית העלמין בצפת.