טיפה מן הים

מתורתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן

אורך
3:59 דקות
פורסם
ט׳ אב תשפ״ו

פרשת ואתחנן

לרדוף אחרי הצדקה

ציטוט מהזהר לפרשת ואתחנן, ביאור מיוחד מכ״ק רבי לוי יצחק נ״ע, ומסר ליים מדברי הרבי

כל אחד מבין שצריך לתת צדקה לאדם שנמצא פחות או יותר ברמה של הנותן. אבל האם נדרש לתת צדקה למי שנמצא במצב הרבה גבוה ממני, או למי שנמצא במקום שהוא מאוד נמוך ממני? נראה מה ניתן ללמוד מתוך דברי הזוהר לפרשה. הזוהר לפרשה מוסבר התוכן של הפסוק בתהילים כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה. ומוסבר שם שהשפחה היא ביטוי של צד השלילה, הצד של מצרים. ארץ ישראל, צד הקדושה נקראת הגבירה, וצד השלילה מכונה שפחה. והשפחה הזו, כוחות השלילה מדברים לא טוב, הם מקטרגים על עם ישראל. הזוהר כותב שם, מקטרגין לקבלה יהודי ישראל ולקטרה גלון. מקטרגים כנגד ישראל ומקטרגים עליהם. רבי לוי יצחק מסביר מה פשר כפל הלשון בזוהר, שהשפחה, צד השלילה, גם מקטרגים נגד ישראל, והזוהר מוסיף וכותב, ומקטרגים עליהם.

גם מקטרגין לקבלה יהודי ישראל, וגם ולקטרגלו. תוכן ההסבר שלו הוא, שצד השלילה זה הניגוד לצד הקדושה. השפחה מנוגדת לגבירה, מנוגדת לאישה של האדום. והיות ומדובר כאן על ישראל, או במילים אחרות על ישראל שהוא יעקב אבינו, כמות שליעקב היו שתי גבירות, שתי נשים, לאה ורחל, כך גם בצד הקליפה, השפחה, יש שתי שפחות. יש שני ביטויים של קטרוג של השפחה. רבי לוי יצחק מרחיב וכותב שיעקב, ישראל, הוא כנגד מידת התפארת.

ובתורת הקבלה מובאה ששתי הנשים של ישראל, לאה ורחל, לאה היא כנגד ספירת הבינה, ורחל היא כנגד ספירת המלכות. בסדר הספירות, לאה, בינה, היא לפני ספירת התפארת, ורחל, מלכות, היא אחרי ספירת התפארת. תפארת. לכן גם במקבילה השלילית, גם בשפחה, מופיע בזוהר פעמיים... התוכן של קטרוג, מקתריגין לקבלה יהודי ישראל, ולכתריגלון. קטרוג ראשון כתוב לפני המילה ישראל, וזה כנגד השפחה שמנוגדת ללאה, שהיא לפני הספירה של ישראל, לפני ספירת התפארת. בקטרוג נוסף כתוב, אחרי המילה ישראל, וזה כנגד השפחה שמנוגדת לרחל, שאחרי הספירה של ישראל. ישראל. במהלך ההסבר הזה רבי לויצחה כותב שהדבר מרומז בפסוק צדק צדק תרדוף, והוא מסביר איך המילה צדק מרמזת על האימהות לאה ורחל, ולכן בפסוק מופיעה פעמיים המילה צדק כנגד שתי האימהות.

וכיוון שלאה בינה אימהה לתפארת ורחל מלכו אותי מתחת לתפארת, הוא כותב צדק צדק תרדוף, צדק עליון וצדק תחתון, צדק עליון כנגד לאה וצדק תחתון כנגד רחל. באחת התוודיות הרבי הסביר את הציטוט הזה של צדק עליון וצדק תחתון, שבשניהם צריך להיות תרדוף. מה המסר מזה לחיים שלה? אחד המובנים של צדק זה מצוות הצדקה. וצדקה צריך להעניק לא רק למי שנמצא ברמה של הנותן, אלא גם למי שהרבה מעליו הוא הרבה מתחתיו.

אדם יכול לחשוב, כיוון שהאדם הזה עליון ביחס אליי, איך יכול להיות שאני הוא זה שאוכל לעזור לו? או כיוון שהאדם הזה הוא כל כך תחתון ביחס אליי, למה נדרש ממני להתאמץ ולרדת למקום שלו. על זה כותבת התורה, צדק צדק תרדוף. ורבי לויצחק מסביר שהכוונה היא צדק עליון וצדק תחתון. גם למי שהוא עליון וגם למי שהוא תחתון צריך לתת לו צדקה, גם אם נדרש ממני תרדוף. גם אם אני צריך להתאמץ כדי לתת לו צדקה.

כי עצם העובדה שהקדוש ברוך הוא הראה לי שהאדם הזה צריך את העזרה שלי, זו ההוכחה שאני יכול לעזור להם, ואם אני יכול, אז אני נדרש לעשות את זה. צדק, צדק, תרדוף.

התמלול נעשה באופן ממוחשב, ועשויות להיות בו טעויות, בייחוד במובאות בארמית. לחיצה על משפט מנגנת את הווידאו מאותו מקום.