כ״ף מנחם אב, יום ההילולא של כ״ק רבי לוי יצחק נ״ע

לרגל יום חף מנחם רב, יום ההילולה של רבי לוי יצחק, נשמתו עדן, אנסה לגעת בניצוצות של אור, בנקודות מהקשר של רבי לוי יצחק עם רבו, עם כבוד קדושת אדמוֹר הרשב, נשמתו עדן. בהתוועדות בשבת חף מנחם רב בשנת תשנון, הרבי הזכיר את הקשר של אבא שלו, רבי לוי יצחק, לבין אדמוֹר הרשב, והרבי התבטא ואמר, והדבר מופיע בשיחה שהוגה על ידי הרבה, שאבא שלו היה מסור ונתון אליו בתכלית. בהמשך הדברים הרבה התייחס גם לקשר שהיה לאבא שלו עם אדמור הרייץ. הרבה אמר, היה גם המשך לאחרי זה אצל כבוד קדושת מורי וחמי אדמור, אבל אף על פי כן, העיקר, הן בכמות והן באיכות, היה אצל כבוד קדושת אדמור הרשע בנשמתו עדן.

בהזדמנות אחרת, בנייר פרסום שנכתב באנגלית והוגה על ידי הרבה, בנוגע לקשר של אבא שלו עם הרבי הרשב, הרבי הוסיף וכתב בכתב ידו שהרב רבי לוי יצחק היה חסידו הכי מסור. כבר מגיל צעיר רבי לוי יצחק היה קשור מאוד עם הרבי הרשב, ויש לא מעט אזכורים לקשר המיוחד שהיה לו עם הרבי.

במאמר הערכה מיוחד שהאדמו״ר הרייץ כתב עליו אחרי ההסתלקות שלו בכף מנחם אב, הוא כותב בין הדברים, היה מן החסידים המפורסמים אצל האדמו״ר מלובביץ' הרשב, אשר קרבו וחבבו מאוד. משנת תרס״ב, אגב, רבי לוי יצחק נולד בשנת תרל״ח, כך שבשנת תרס״ב הוא היה רק בגיל 24, וכבר משנה זו, כבר משנת תרס״ב, השתתף הרב רבי לוי יצחק בכל האספות בענייני הכלל שהאדמו״ר מלובביץ׳, נשמתו עדן, ויעד אותן. חלק גדול נטל במבצע המצות לחיילים במלחמת יפן-רוסיה בשנת תרס״ד, תרס״ה, כמו כן באיסוף החומר להגנת בייליס במשפט עלילת הדם, ואדמורא ריץ ממשיך ומתאר בתמציתיות את העשייה הגדולה של רבי לוי יצחק. אולי כדאי לציין את ההתבטאויות של הרבי הרשב עליו, על רבי לוי יצחק.

חסידים מספרים שמבין כל דמויות ההוד של גדולי החסידים של הרבי הרשב, בלטו שלושה רבנים חסידיים באופן מיוחד. הרב מנחם מנדל חיין, השם ייקום דמו, הרב זלמן שניאורסון, השם ייקום דמו, ורבי לוי יצחק. ויש כמה גרסאות לביטוי של הרבה עליהם, או אולי יותר נכון לומר, הוא התבטא עליהם שלושה ביטויים בזמנים שונים. הביטוי הראשון, עם שלושה אלה אתפאר בזה ובבא.

ביטוי נוסף, הם הינם הרבנים שלי. ועוד ביטוי, כאשר אחד מהם שואל משהו, צריך לדעת מה לענות. וכמובן, יש התבטאויות מפורשות יותר על רבי לוי יצחק, ביטויים שהרבה עצמו כתב בכתב ידו. כשהרבה הרשעד חיפש עבור רבי לוי יצחק מקום שהוא יכהן שם כרב, אנחנו מוצאים מכתבים עם תיאורים מיוחדים של הרבה עליו.

אגב, אחד הסיפורים המפורסמים על רבי לוי יצחק הוא הסמיכה לרבנות שהוא קיבל מהגאון הרב חיים סולובייצ'יק מהגאון מבריסק. אבל מה שאולי פחות ידוע הוא שזו הייתה הוראה שהרבה כתב לו, שעליו לנסוע אל הגאון מבריסק ולקבל ממנו סמיכה להוראה. הרבה כותב לו, כאשר דורשים שמיכה מבריסק, כדאי לנסוע לשם. את המכתב הזה הרבה שלח אליו בשנת תרס״ז 1907, אבל כבר שנה ושנתיים לפני כן הרבה הרשע בסק סביב המינוי של רבי לוי יצחק לרב. אחד המכתבים שהרבה שלח, כפי הנראה ליהודים בעלי השפעה בעיר רוסטוב, הוא מייעץ להם לקחת את רבי לוי יצחק כרב המקום, והוא כותב להם את התארים והשבחים הבאים אני מוצא בזה טובת ערכם, שיהיה לכם רב כזה, אשר כתר הרבנות חולמתו מצד גודל מעלת ערכו תודה לקהל בתורה ויראת שמיים, וגם יודע ומבין דבר במילי דה-עלמא.

בשלב מאוחר יותר, בשנת תרס״ח, הרבי הרשע בועיד אותו לכהן כרב העיר יקטרינוסלב, העיר שבה הוא כיהן כרב במשך שלושים שנה, עד למאסר שלו בשנת תרצ״ט. הרבי שלח מכתב לשתי דמויות מפתח בעיר, מר פייטל פאלי והבן שלו שמרל סרגי, הוא ממליץ להם בחום רב על רבי לוי יצחק. והוא מסביר להם עד כמה טובת העיר שהוא יתמנה כרב המקום. והרבא כותב להם על רבי לוי יצחק כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זכר רעיון ורחם עזק, בעל מידות טובות ונעלות מאוד ויודע פרק בהנהגה, בדת ובהשכל ואין להם טוב יותר ממנו. ובעזרתו יתברך, אני חושב בזה הצלחת העיר.

הוזכר קודם מאמר הערכה שהרבי הר-אייץ כתב עליו, שם הרבי כתב שרבי לוי יצחק היה שותף בכל האספות בענייני הכלל שהרבי הרשאב כינס. הרבי רייץ ציין שם את אספקת המצות לחיילים היהודיים בתקופת מלחמת רוסיה היפן, ואת העובדה שהוא היה חלק מצוות ההגנה במשפט בייליס. אני רוצה לגעת בקצרה בעוד כמה תחומים של עסקנות הכלל שהרבי הרשאב עסק בהם, והוא הטיל על רבי לוי יצחק תפקידים ומינה אותו בוועד של אותם נושאים.

רבותינו נשיאינו, מזמן אדמוור האמצעי, החזיקו את היישוב היהודי בחברון. הם ראו בזה כמובן עניין גשמי, להחזיק כלכלית את החסידים שגרו שם, אבל גם עניין רוחני בשל קדושת המקום. בשלב מסוים, בגלל כל מיני סיבות, החלה הגירה מחברון לירושלים, ומרכז היישוב, כולל גם הכספים שנאספו בגולה לטובת היישוב בחברון, עברו לירושלים. והשינוי הזה גרם גם למשבר כלכלי וגם לירודה רוחנית ביישוב היהודי בחברון. בשנת ת'ססה, 1905, הרבי הרשב קרא לאספה דחופה בנושא. הוא כותב לבן שלו, לרבי ריאץ, הוחלט לעשות כעת אספה מיחידי סגולה מידידינו לטכס עיצה בכללות העניין, ולפי ההחלטה יוקבע כעת הוועד החברוני, ואז תתחיל העבודה בפועל. ובין אותם יחידי סגולה שהרבי קרא לאספה הזו היה כמובן רבי לוי יצחק.

הרבי מציין שם את שאר בשרי הרב ליביק. בשלב מאוחר יותר אנחנו מוצאים שהרבי גם מינה אותו לאחד מחברי הוועד החברוני שהתפקיד שלו היה לעסוק בכל הנושאים שקשורים עם חברון. עשר שנים מאוחר יותר, בשנות העין, הרבי עוסק בענייני כוילל חב״ד בארץ הקודש והוא כותב שהוא כינס קבוצה של רבני ונכבדי גבירי אנש אשר בחרתי להיות לי לעזר, והם יישאו איתי במסע כל העניינים בעזרת השם יתברך. והרבה כותב שמתוך הקבוצה הזו, הרימותי מהם שבעה רועים, רבנים יושבים כיסאות למשפט. שהם יתעסקו בכל הנושא של הכולל, ייכנסו לעומק הדברים ויטפלו בכל מה שנדרש. ואחד מאותם שבעה רועים שהוא בחר, הרבה מציינת הרב דה קטרינוסלב את רבי לוי יצחק.

בתחילת הדברים מוזכר על אספקת המצות שהרבה רשב הסדיר בזמן מלחמת רוסיה-יפן בשנים סד סה, ובהמשך לזה, גם בימי מלחמת העולם הראשונה, בשנים תרעעעע, תרעעעו, הרבי דאג לאספקת מצות לחיילים היהודיים שהיו בחזית, הרבי הקים ועד מיוחד בשם מצאקומיטט. וגם בוועד הזה אנחנו מוצאים במכתבים של הרבי רשב שהוא גייס את רבי לוי יצחק לנושא הזה, והוא לקח חלק פעיל בכל הנושא.

שנתיים-שלוש לפני כן, בשנים תרעעג, אל ת' פרשעין ד', הרבי הרשב כתב מכתב ארוך בנושא של התעוררות לימוד תורת החסידות בקרב החסידים בערים השונות. הרבי כתב שליבו דואג בקרבו על העזיבה הגדולה בעסק דברי אלוקים חיים ובעבודה שבלב, ועד כמה הכרחי לעסוק בזה ולעצור את הירידה הרוחנית, ממש בנפשנו הוא, הוא כותב. הרבי כתב שם במכתב על חובת לימוד תורת החסידות, כי היא חיינו באורך הגלות, ובה נזכה לביד גואל צדק במהרה בימינו אמן. ובגלל הירידה הרוחנית שהייתה, הרבה רוצה למנות אברכים של צורה שיודעים לדבר חסידות, שייסעו ממקום למקום, יעוררו את הקהל בכל רחבי המדינה, יקבעו שיעורים ויפיחו חיים חסידיים חדשים. הרבה רצה לחלק את המדינה לאזורים, למנות אחראים בכל מקום ומקום, והרבה שולח את המכתב הארוך והכואב הזה אל רבי לוי יצחק.

והוא כותב לו, אני מבקש את כבודו, יראה נא להביא את הדבר לפועל, ימצא את המסוגלים למטרת הכוונה הזאת ויהיה שלוחא דרבנן בעניין הקדוש והנעלה הזה ויכתוב לכל המקומות כפי הדרוש להיות ובטח יסדר הכל בסדר נכון, שילך הדבר בסדר מישור. לימים, בכל המועד פסח תשי״ד, המשפיע הרב שמר ינוחם ששון כי נשא דברים בארץ, בכינוס הארצי של צעירי חב״ד, שם הוא סיפר איך שרבי לוי יצחק זימן אותו אליו, הראה לו את המכתב מהרי בהרשב, ועל סדר הדברים שרבי לוי יצחק הציע, איך להסדיר את הדברים באופן מסודר ומאורגן. אילו מאמרים ושיחות ייבחרו, מה יהיה סדר העבודה, אבל למרבה הצער, באותם ימים פרצה המהפכה של האדומים, הבולשוויקים, הדרכים הפכו למקום סכנה והדבר לא הגיע לידי פועל.

רבי לוי יצחק היה קרוב מאוד עם הרבי רשב, הוא היה נוסע אל הרבי ללובביץ' לקראת חג השבועות, החג שנקרא אצל החסידים חג המצים, החג של המורי צדק של הרבנים שהיו נוהגים לבוא לרבה לחג השבועות. ובעדויות של חסידים אנחנו קוראים גם על נסיעות שלו לרבה במהלך חודש תשרי. אחד החסידים, הרב שניאור זלמן בוטמן, מספר ששמע מרבי לוי יצחק על נסיעות שהיו לו עם הרבה הרשב אל מחוץ לגבולות רוסיה. רבי לוי יצחק תיאר בפניו את הביקור שלו עם הרבה במקום שהמהר״ם מרוטנבורג ישב במאסר. הם היו גם במקום שבו התרחש הנס עם האימא של רשי. הן ביקרו גם בבית הכנסת של המהר״ל מפראג. רבי לוי יצחק תיאר איך הרבי הרש״ב עלה לעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול, ואיך הרבי ירד משם כשפניו הקדושות חיוורות כמו סיד.

הרב רפואל נחמן כהן מתאר בספר שלו שמועות וסיפורים, כמה סיפורים שהוא היה עד להם, סיפורים שהיו עם הרבי הרש״ב ורבי לוי יצחק כשהם היו יחד במוסקבה, באספת הרבנים הגדולה בשנת תרעז. באותה שנה תרשעז הופל השלטון העצרי ברוסיה ולראשונה קמה ממשלה דמוקרטית, ממשלה זמנית. הציבור היהודי ניצל את ההזדמנות החדשה ובין השאר התחילה התארגנות כללית לכנס יחד את כל הקהילות למסגרת אחת גדולה. רבני התקופה התכנסו לאספה גדולה במוסקבה כדי לבוא לממשל כגוף אחד עם תוכניות עבודה מפורטות בכל הנושאים העיקריים ללב הציבור היהודי. הרבה אשר ביה מראשיה נאספים יחד עם בנו הרבה אריאץ וכמו שהוזכר, גם רבי לוי יצחק היה מראשי המשתתפים באספות האלה לצדו של הרבי. גם המקום שרבי לוי יצחק התאכסן במוסקבה היה במקום שהרבה עצמו התאכסן, בבית של רבי חיים מודנסון.

ובתקופה שלפני האספה, בזמן ההכנות אליה, אנחנו מוציאים מכתבים מהרבי הרשב אל רבי לוי יצחק שעוסקים בתכנים ובפרטים של האספה. אפשר להעריך עוד על הקשר של רבי לוי יצחק עם הרבי הרשב, לא רק בנושאים ציבוריים, אלא גם בתחומים של עזרה לאנשים פרטיים. וכמובן שלא נגענו בתיאור המצמרר של הרבנית חנה על יום ההסתלקות של הרבה בבית ניסן, ועל מה שהתרחש בבית של רבי אלי יצחק באותו היום. וכמובן שלא דיברנו על הגזרה שהייתה 18 שנה אחרי ההסתלקות של הרבה, בשני התרצצ״ח, כשהשלטונות ברוסטוב עמדו להרוס את בית החיים שהרבה היה טמון שם, ונוצר צורך דחוף להעביר בחשאי את מקום מנוחתו כבוד למקום אחר. אגב, המחשבה הראשונה הייתה שאם כבר נוגעים במקום הקדוש הזה, אז יש להעלות את הארון של הרבי לקבורה בארץ הקודש, אבל אחרי משך זמן אדמו״ר רייץ החליט להעביר את אביו לבית החיים החדש ברוסטוב.

וכל מה שהיה כרוך סביב המעמד הלא פשוט הזה, מעמד של פחד וחרדה שחסידים יפריעו את מנוחתו של רבם, על פי פנייה של הרבי רייץ, הכל נעשה לפי ההנחיות ולפי ההוראות של רבי לוי יצחק, של חסידו הכי מסור. וכשאנחנו לומדים בימים האלו, בסמיכות ליום ההילול החף מנחמיו, כולנו מכירים את ההוראה של הרב בקשר ליום הזה, את המילים שהרבא כתב בכתב ידו, ועלי החוב והזכות גדול להציע ולבקש וכולו ללמוד בהתוועדות מתורתו. אזכיר רעיון קצר מתוך תורתו של רבי לוי יצחק, תורה שקשורה עם אדמור הרשן. כשרבי לוי יצחק כותב על שבט יששכר הוא מציין את העובדה שכאשר לאה קרא לבן שלה יששכר התורה כותבת שלאה אמרה ליעקב סחור סחרטיך בדודי בני ובהמשך לאה אומרת נתן אלוקים סחרי אשר נתתי שפחתי לאישי ולכן ותקרא שמו יששכר.

רבי לוי יצחק מדייק בלשון של הפסוקים שלאה אומרת כאן שלושה ביטויים של המילה סחר פעמיים סחר ביחס ליעקב אבינו סחור או סחרטיך מפה, ותהלוי. ופעם אחת שכר ביחס לזלפה, נתן אלוקים שכרי, אשר נתתי שפחתי. רבי ליבי יצחק כותב על זה כמה רמזים, ואחד מהם הוא, שהדבר דומה לשניים יקרא ו-1 תרגום, 2 מנהלים יותר, 2 מי יקרא, 1 ברמה מ-1 עותה יותר, 1 מ-1 תרגום, 2 מ-1 כנגד פעמיים שכר, שכתוב ביחס ליעקב אבינו, 1 מ-1 כנגד השכר, שכתוב ביחס לזלפה, שהייתה שפחה.

ורבי ליבי יצחק כותב, שההסתלקות של אדמור הרשב היא ביום ב' ניסן, וביום ב' ניסן זה היום שנשיא שבט ישכר הקריב את קורבן הנשיאים בחנוכת המשכן. והוא כותב כמה תכנים משותפים בין הרב הרשב וישכר, והוא כותב שגם השם של אדמור הרשב, שלום דב בר, גם הוא כמו ישכר. גם הוא שניים מקרא ואחד תרגום. שני שמות בלשון הקודש, שלום דוב, וזה כמו שניים מקרא, בשם אחד בר וביידיש כמו אחד תרגום. וכמובן שהוא מוסיף בעניין עוד רמזים על פי קבלה, אבל במסגרת הזו נסתפק בזה.