״אחד״ ו״אחר״

בפרשת בית חנן אנחנו קוראים את הפסוק שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד. נדבר על רמז מיוחד שרבי לוי יצחק כותב על המילה אחד. כשנסתכל בספר התורה על הפסוק שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד, נראה שהאות ד' של המילה אחד גדולה יותר מכל שאר האותיות. היא נקראת ד' רבתי. וכנגד ד' רבתי זו, יש בתורה אות רבתי אחרת, שהיא קצת דומה לה, אבל שונה ממנה לחלוטין. בפרשת כי תישא, התורה מצווה על איסור עבודה זרה, היא כותבת שם כי לא תשתחווה לאל אחר, והאות רי של המילה אחר היא גדולה יותר, היא רי רבותי.

מובא על כך במדרש, שאם מחליפים חלילה את האות ד' של השם אחד באות רי של אל אחר, זו לא רק החלפה של אות, אלא זו החלפה של שיא הקדושה בשיא הקליפה, או בלשון של המדרש, נמצא אתה מחריב את קור לעולם כולו. ועל המילים האלו, על ההחלפה חלילה בין השם אחד, מילים שמבטאות את אחדותו של הקדוש ברוך הוא, לבין הקצה המנוגד לו, אל אחר, עבודת אלוהים אחרים, רבי לוי יצחק כותב רעיון מיוחד.

ישנו ביטוי בחז״ל שאומר כל המוסיף גורע. המשמעות של הביטוי היא שתוספת על התורה, כל המוסיף זו לא תוספת אלא זה גורע, גירעון וחיסרון. ורעיון הזה, של קול פיץ'-קר, בא לידי ביטוי במילים-אחד, ו-אחר. בשני המילים, האותיות הראשונות, א' ו-ח' זהות, ההבדל ביניהם הוא באות האחרונה, במילה, 1, הסיום הוא באות, ד' ובמילה, אחר, הסיום הוא באות, ר' וההבדל בין האות, ד' ואות, ר' הוא בשני מישורים, גם בערך המספרי של האות, וגם בצורה של האות.

הערך המספרי של האות, ד' הוא 4, והערך, הערך המספרי של האות ר' הוא 200, וכאשר מישהו משנה מד' לר', במבט שטחי הוא עונה להגדרה של כל המוסיף. הוא רוצה להוסיף על הערך המספרי של האות ד', הוא רוצה לעשות מהאות ד', 4, את האות ר', 200. הוא רוצה להוסיף 196, ההפרש בין 4 לבין 200 זו תוספת של 196. נזכור את המספר הזה, 196. נעבור להבדל של צורת האות בין האות ד' לאות ר'. ההבדל ביניהם הוא בתוספת שיש בצד האחורי של האות. התוספת הזאת נקראת בהלכה בשם קוץ. באות ד' יש כמו קוץ קטן בחלק האחורי שלה, ובאות ר' התוספת הזו איננה. אין שם את הקוץ הזה. נחזור להפרש המספרי בין האותיות.

כל המוסיף, התוספת של הערך המספרי בין ד' לר' זו תוספת של 196. והגימטריה של 196 היא קוץ, וזה בדיוק הגורע, זה החיסרון שיוצרים באות ד', כשמחליפים אותה לריש. מורידים ממנה את הקוץ. התוספת היא הגירעון. התוספת המספרי של הקוץ היא הגירעון של צורת האות. כל המוסיף גורע.