ה״הוד״ של יהושע בן נון

בפרשת שלח, התורה מספרת על המרגלים שיצאו לטור את הארץ ועל יהושע בן ינון וכלב בן יפונה שהיו נאמנים לשליחות של משה רבינו. בדקות הבאות נעסוק קצת בתוכן הפנימי של יהושע בן ינון. רבי לוי יצחק כותב שהבחינה הרוחנית של יהושע בן ינון היא ספירת ההוד.

והתוכן של מידת ההוד היא, כפי שמוסבר בחסידות, שזו תנועת נפש של ביטול במובן של הודאה. גם אם אני לא מבין או לא מסכים לדעה שלך, אבל אני מודה לדבריך. אני מבטל את דעתי. זה התוכן של מידת ההוד. הודאה. ביטול. במילים אחרות, דבר שמובן אצלי, דבר שמתיישב בהבנה שלי, זה אור שנקרא בשם ממלא כל עלמין. הוא מתיישב בכלי השכל שלי וממלא אותם. אבל דבר שאני בטל אליו, דבר שהוא מרומע ממני, הוא נקרא סובב כל עלמין, הוא מרומע מכלי ההבנה שלי, הוא סובב עליהם, מקיף אותם, לא מתיישב בהם. ובחינת ההוד, הביטול, זו הבחינה של יהושע בן נון, והדבר בא לידי ביטוי בנקודות שונות שקשורות עם יהושע בן נון.

את הברכה השנייה של ברכת המזון, ברכת הארץ, תיקן יהושע בן נון. והברכה הזו פותחת בתוכן של הודאה, נודה לך השם אלוקינו. כאשר הקדוש ברוך הוא מורה למשה רבינו שימנה את יהושע, שימלא את מקומו אחרי 120 שנה שלו, הקדוש ברוך הוא אומר לו, ונתת מהודך עליו, תן לו מבחינת ההוד שלך.

הוזכר קודם שמידת ההוד, ביטול, זה התוכן של סובב, אור שהוא מרומם, שהוא מקיף את הבנת האדם. והדבר מרומז בזמני קריאת המגילה בחג הפורים, שביום טו באדר, קוראים את המגילה אלו שגרים בערים שהן מוקפין חומה ממעוט יהושע בן נון. החומה סובבת ומקיפה את העיר, החומה שהיא בבחינה של מקיף צריכה להיות ממות יהושע בן נון. מה משמעות הדברים? בתוכניות האלו הוזכר כמה פעמים התוכן של אותיות מנצפח, האותיות הסופיות שבסדר האלף-בית. ובקבלה מובאה שאותיות אלו הן כנגד חמש גבורות. האותיות פי סופית, כ' סופית, צ' סופית הן כנגד הגבורות של חסד, גבורה ותפארת. והאותיות מ' סופית, נ' סופית, הן כנגד הגבורות של נצח והוד. לא כאן המקום לעסוק בזה, אבל מה שנוגע לנו כאן הוא שהאות נ' סופית היא כנגד מידת ההוד שבה אנחנו עוסקים.

והדבר מרומז בשם של יהושע בן נ', כפי שהוזכר. התוכן שלו הוא, הוא מידת ההוד. והשם שלו הוא יהושע בן נ', הוא שייך לאות נ' סופית שהיא כנגד מידת ההוד. הוזכר קודם שיהושע בן נון תיקן את הברכה השנייה של ברכת המזון, והברכה הזו פותחת במילה נודה, נודה לך השם אלוקינו.

המילה נודה, המילה בה יהושע פותח את הברכה, מורכבת מאותיות נון-הוד, גם נון סופית וגם הוד. וכפי שהוזכר קודם, ערים שהן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, קוראים בהם את המגילה ביום טו באדר, ויום הטו, הגימטריה שלו היא 15, זו גם הגימטריה של המילה הוד, חמש עשרה. ורבי לוי יצחק כותב שהקשר בין יום הטו לספירת ההוד קשור גם למספר חמישים לאות נ'.

כדי לציין את יום החמש עשרה בחודש אנחנו משתמשים באותיות טו. זאת כדי לא לעשות שימוש באותיות של שמו של הקדוש ברוך הוא. בעיקרון אחרי הימים יא, יב, יג ויוד ד' היה אמור להיות יום יק, יום החמש עשרה. אבל כיוון שזה שם של הקדוש ברוך הוא, אנחנו לא משתמשים באותיות האלו, ובמקומם אנחנו משתמשים ואומרים ט׳ו.

אבל המספר הסידורי של היום הזה הוא י' ו-k. וכאשר נכפיל את האותיות של היום הזה, נכפיל י' 10 בה 5, התוצאה היא 50, האות נ'. יום ה-15, שהוא בגימטרייה הוד, מביא גם לתוצאה של האות נ' סופית, שהיא כנגד מידת ההוד. על ידי התוכן של יהושע, שהוא בן נ', מידת ההוד, ועל ידי הביטול וההודאה, על ידי מוקפין חומה, על ידי ההגנה של החומה שהיא בתוכן של ביטול, ממתקים את הגבורות של מידת ההוד שהיא כנגד האות נונסופית.