תהיה ״בעל הבית״

בשבוע הבא יחול יום כ' מנחמיו, יום ההילולה של רבי לוי יצחק שניאורסון, נשמתו עדן, אבא של הרבה. נעסוק בקטע מהזוהר לפרשת בית חנן, ובמסר שהרבה מפיק מדברי הזוהר בקשר ליום ההילולה של אבא שלו. הזוהר מביא את דברי רבי חייא, שמתאר את תהליך ההשתלטות של היצר הרע על האדם. היצר מגיע אל הפתח, והוא כשהוא רואה שאף אחד לא מונע ממנו להיכנס, הוא נכנס פנימה. בהתחלה הוא מתנהל שם כמו אורח, אבל כשלא מגרשים אותו משם, הוא מרגיש בבית והופך להיות האדון. הוא משתלט על נפש האדם כמו איש, כמו בעל הבית. והזוהר מציין שני פסוקים כראיה לכך שהמובן של איש הוא בעלים, אדון. פסוק מחומש בראשית, האיש אדוני הארץ, ופסוק ממגילת רות, איש נעמי.

והזוהר מסיים, כך הוא יצר הרע, התעבד לקיבלי דברנש איש, בעל הבית. הוא נעשה לנגד האדם כאיש, כבעל הבית, ועושה בו כרצונו. רבי לוי יצחק מסביר למה הזוהר מציין שני פסוקים. גם את הפסוק שהשבטים תיארו את השליטה של יוסף, האיש אדוני הארץ, וגם את הפסוק ממגילת רות, איש נעמי.

בצד הקדושה יש שני בעל הבית, שתי ספירות שנקראות איש. ספירת היסוד היא איש של ספירת המלכות, וספירת החוכמה היא איש של ספירת הבינה. חוכמה ובינה מכונים אבא ואימא, ויסוד ומלכות מכונים דחר ונוקבה, זכר ונקבה, יוסף נקרא אדוני הארץ כי יוסף, שהוא מבחינת ספירת היסוד, הוא האדון, האיש של הארץ, של ספירת המלכות שמכונה בתואר ארץ. ונעמי, מלשון נועם, זה כינוי בספרי קבלה לספירת הבינה. והאיש של נעמי, הבעל והאדון של ספירת הבינה, הוא אלימלך מבחינת ספירת החוכמה. וכשיהודי לומד תורה, שהתורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, התורה היא גם נועם וגם שלום, הוא יוצר חיבור גם בין חוכמה לבינה, דרכי נועם, חיבור של איש נעמי וגם של ספירת היסוד עם ספירת המלכות נתיבותיה שלום, חיבור של האיש אדוני הארץ.

או בסגנון אחר, על ידי לימוד תורת הנגלה והנגלות לנו ולבנינו, שהם כנגד האותיות ו-ה של שם יקוו-ק, והנגלות, ו-ה נגלות, האותיות ו-ק כנגד תורת הנגלה, הוא יוצר חיבור של יסוד ומלכות. ועל ידי לימוד פנימיות התורה, לימוד של הנסתרות לה' אלוקינו, הוא יוצר חיבור בין האותיות י-ק של שם הוויה, בין חוכמה ובינה.

אבל כשיהודי מתנתק מהתורה, כשהוא מאפשר ליצר הרע להיכנס אליו לבית, בהתחלה כמו אורח ואחר כך כמו בעל הבית, כשהוא מתנתק גם מלימוד פנימיות התורה וגם מלימוד מגלה שבתורה, היצר הופך להיות גם האיש אדוני הארץ במובן השלילי וגם איש נעמי במובן השלילי. הוא מונע את החיבור בין יסוד למלכות ואת החיבור בין חוכמה לבינה. לכן הזוהר מביא את שני הפסוקים האלה כשהוא מתאר את ההשתלטות של היצר על נפש האדמה. בשבת פרשת ואתחנן, שנת תשמ״א, כמה ימים לפני כ״א, הרבי דיבר על המסר של ההסבר הזה בהקשר ליום ההילולה של אבא שלו. המשמעות של האיש אדוני הארץ, החיבור של שש הספירות עם ספירת המלכות, זו עבודת השם עם המידות, עבודת השם במחשבה, דיבור ומעשה.

והמשמעות של איש נעמי, החיבור של חכמה ובינה, זו עבודת השם שקשורה עם השכל, עם המוחין. לפי זה, הרבי המשיך ואמר, ואצטט את הלשון של השיחה. עניין זה נוגע גם לענייני העבודה הקשורים עם יום ההילולה של אדוני, אבי, מורי ורבי, ב-20 באב, ובפרט אצל יוצאי חלציו, שצריכים להיות בבית עניינים הנזכרים לעיל. ביום ההילולה של אבא שלו, צריכים להיות גם האיש אדוני הארץ, עבודה של מחשבה, דיבור ומעשה, וגם איש נעמי, עבודה של עמוכים. לימוד תורה לזכות אביו, לימוד התורה של אבא שלו ביום ההילולה, לימוד פרקי המשניות שמתחילים באותיות של השם שלו, אלה תחומים של עיון שכלי, חכמה ובינה, זו עבודה בתחום של איש נעמי. ותחום העבודה של תפילה, של אמירת קדיש, של נתינה לצדקה, עבודה בעולם של דיבור ומעשה, זה התחום של האיש אדוני הארץ. הרב הוסיף ואמר שלא רק מצידנו העבודה היא בשני המישורים, אלא גם הברכות מאבא שלו אלינו הן בשני המישורים.

ואצטט שוב את הלשון מסיכה. כן הוא גם בנוגע לפעולות בעל ההילולה שמגן ומציל ומלמד זכות וכולו, הן בנוגע לעניינים רוחניים, איש נעמי, והן בנוגע לעניינים גשמיים, האיש אדוני הארץ.