יעקב, עשו, הרומאים ושם ״הוי-ה״

יעקב אבינו מגיע לארץ כנען והוא עומד לפגוש את עשיו אחיו, אח ששונא אותו ויוצא לקראתו למלחמה בראש גדוד של ארבע מאות איש. יעקב חושש מאוד. על רגע המפגש שלהם כותבת התורה וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו. יעקב אבינו השתחווה שבע פעמים וכתוצאה מכך חל מהפך. וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו, ויפול על צוואריו וישקהו. עשיו רץ לקראת יעקב, מחבק אותו ומנשק אותו. מה תוכן שבע ההשתחוואות האלו, ואיך הם גרמו למהפך שכזה?

רבי לוי יצחק מבאר את התוכן הפנימי של הדברים. יצחק אבינו, אביהם של יעקב ועשיו, שמו הוא יצחק, שהערך המספרי שלו הוא 208. מספר זה שווה לשמונה פעמים שהם יקוו. שמונה פעמים 26 יכוון ו-208. שמונה פעמים שם יכוון אלו של יצחק עוברים לבניו יעקב ועשו בחלוקה הבאה. יעקב הגימטריה שלו היא 182 ומספר זה שווה לשבע פעמים שם יכוון ו-קיי 26 כפול 7 שווה 182 ופעם אחת שם יכוון נמצא אצל עשו ובשל פעם זו יש לו קשר של אח, קשר של חיבור עם אחיו יעקב. ממשיך רבי לוי יצחק וכותב הגימטריה של השם עשו הוא 376 וכיוון שלעשו יש כאמור שם י' כו' כאחד, יש בו כבר 26, אזי היתרה בין 26 לבין הערך המספרי המלא של השם שלו לבין הערך של 376 היא 350. המספר 350 הוא שווה ערך לשבע פעמים המילה טמא.

הערך של טמא הוא 50, ושבע פעמים טמא זה 350. כך ששבע פעמים טמא ועוד פעם אחת שם יכווק זו הגימטריה של עשו. כנגד שבע פעמים יכווק שיש ביעקב, יש כנגדם שבע פעמים טמא אצל עשו, ובשל כך עשו שונא ליעקב. כאשר יעקב השתחווה שבע פעמים, בכל השתחוויה הוא הסיר מעשו טמא אחד, כך שבסיום שבע השתחוויות הוסרו מעשו כל הטמא שבו, ונשארה רק נקודת החיבור ביניהם, שם יקוו.

זהו תוכן דברי הפסוק, וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו. על ידי שבע השתחוויות התגלתה האחווה ביניהם, העובדה שעשו הוא אח עד גשתו עד אחיו. לכן, כאשר עשיו הוא אח ליעקב, מיד וירץ עשיו לקראתו, ויחבקהו, ויפול על צוואריו, וישקהו, וכדברי רבי שמעון בן יוחאי, נשקו בכל ליבו. זו הייתה אהבה אמיתית מעשיו אל יעקב.

לאור הבנה זו, רבי לוי יצחק מסביר את המסופר בגמרא במסכת עבודה זרה, שהרומאים ערכו יותר משלושים קרבות מול היוונים, אך ללא הצלחה יתרה, עד שהם עשו שותפות עם היהודים, ורק אז הם גברו על היוונים. והגברה מספרת שמה עשרים ושיט שנין קמו באמנותיו בהדי ישראל, מכאן ואילך אשתעבדו בהו. השותפות בין הרומאים לעם ישראל החזיקה מעמד לאורך עשרים ושש שנה. רבי לויצרק מבאר שהסיבה הפנימית לכך שהשותפות והחיבור בין הרומאים, צאצאי עשיו, לבין עם ישראל בני יעקב החזיקה במשך עשרים ושש שנה, כי האחווה המשותפת היא בגלל שם יכווקי, האחד שישנו בעשו, שהוא כאמור בגימטריה 26.