פרשת פנחס

במסכת עבודה זרה מספרים חז״ל שקיסר רומי רצה לגזור גזירה קשה על עם ישראל ואחד משרי רומי, קטיע בר שלום היה השם שלו, שכנע את הקיסר לשנות את דעתו ובכך הוא הציל את עם ישראל. אבל כיוון שקטיע גרם לקיסר לשנות את דעתו המקורית, דבר שהוא בזריון למלכות, הקיסר ציווה להוציא אותו להורג. המשך הסיפור והקשר לפרשת פנחס מיד בהמשך.

וחז״ל מספרים שמה שכאשר לקחו את קטיעה בדרך אל ביצוע גזר הדין, קראה אליו ההיא מטרוניתא, אחת מהשרות של רומי, והיא השתמשה במשל ואי לה לאילפא דאז לה בלא מכסא, אבוי לה לספינה ההולכת ללא מכס. היא רמזה לקטיעה שהוא עומד להיהרג עבור עם ישראל, אבל אין לך מכס מהם, לא יהיה לך חלק בשכר שלהם כי אתה אינך מעול.

כשקטיע בר שלום שמע את הדברים האלה, מיד הוא מל את עצמו. הסיפור הזה הוא חלק מתוך סוגיה שם בגמרא, ולרבי לוי יצחק יש ביאור ארוך על כל פרטי הסוגיה הזו. ובין הדברים הוא מסביר ששתי הדמויות בסיפור, השר קטיע בר שלום והשרה האימא טרוניתא, הן דמויות שמתקנות דמויות שליליות מהעבר.

קטיע בר שלום, שגם הציל את עם ישראל מהגזרה של הקיסר, וגם תיקן את עצמו על ידי שהומל את עצמו, הוא התיקון של זמרי בן סלו, שבמעשים השליליים שלו הוא גם פגם את עצמו וגם גרם למותם של 24,000 יהודים. והקשר בין קטיע לבין זמרי מרומז גם בשמות שלהם.

המשמעות של השם קטיע היא לקטוע, במובן של לכרות. וזו גם המשמעות של השם זמרי. כשהתורה כותבת על הדברים שאסור לעשות בשנת השמיטה, היא כותבת בין היתר, וכרמך לא תזמור. המשמעות של לא תזמור, שדומה לשם זמרי, היא שאסור לזמור את הכרם, אסור לכרות, לקטוע בו ענפים. השם קטיע הוא עם אותה משמעות כמו השם זמרי.

קטיע גם מכונה בתואר בר שלום, שהמובן של בר, בן, הוא לא רק במובן של הבן של, אלא למילה בן יש גם משמעות של מצב. דומה למשמעות הביטוי בן חורין או בן עולם הבא וכדומה, שהכוונה היא שהאדם הזה הוא אדם חופשי, אדם שראוי לעולם הבא.

כך גם בר שלום, המובן שלו הוא גם מצב של שלום. קטיעה הוא בר שלום, יוצר מצב של שלום, בדומה לפנחס מפרשת השבוע, שאחרי שהוא הרג את זמרי בן סלו והציל את עם ישראל, אומר לה קדוש ברוך הוא, הנני נותן לו את בריתי שלום. כך גם קטיע בר שלום שהוא גם הציל את עם ישראל וגם מל את עצמו גם הוא בריתי שלום. גם הביא שלום לעם ישראל שלום וגם מל את עצמו בריתי.

אגב בספר התורה האות ו' של המילה שלום היא ניני נותן לו את בריתי שלום קטועה באמצעה והיא מופרדת לשני חלקים. היא נקראת בלשון חז״ל ו' קטיעה כך שגם הפרט הזה מרמז על כתיה בר-שלום, הוו של שלום היא כתיה. לסיכומו של דבר, כתיה בר-שלום הוא התיקון למעשים של זמרי בן-סלו, והדמות השנייה בסיפור, הדמות האנשית, היא השרה שהגמרא מכנה אותה בתואר היא מטרוניתא, אותה שרה שגרמה לכתיה למול את עצמו, והיא התיקון של הדמות האנשית בסיפור של זמרי בן-סלו, המדיינית כסבי בצור, זו שגרמה לחטא שהביא למותם של אלפים עם ישראל.

ורבי אלי ביצחה כותב שהקשר בין אותה ההיא מטרוניתא לבין כוסבי בת צור בא לידי ביטוי גם בערך המספרי שלהם. הערך המספרי של כוסבי בת צור הוא 737, כוסבי 39, בת 402, צור 296, יחד 737, וזו גם בדיוק הגימטריה של התואר של השרה ההיא מטרוניתא, ההיא 21, מטרוניתא 716, יחד 737.