הדרך להנצל מגהינם של שלג

מה הדרך להינצל מגיהינום של שלג? בספר הזוהר מובא שישנם גיהינום של אש וגיהינום של שלג. ומובא שם הפסוק מספר תהילים, בא תשלג בצלמון פסוק שמרמז על גיהינום של שלג. וממשיך הזוהר ושואל, יכול אף ישראל כן, האם גם עם ישראל יענש בגיהינום של שלג? והזוהר עונה שלא. עם ישראל לא אמור לחשוש מגיהינום של שלג, והסיבה לכך היא על יסוד הפסוק מספר משלי, לא תירא לביתה משלג. עם ישראל לא אמור לחשוש מגיהינום של שלג, לא תירא משלג, כי כל ביתה לבוש שנים. והזוהר מנקד את המילה שנים באופן שונה. אל תקרה שנים, אלא שניים. במקום לנקד את המילה שנים במובן של בגד אדום, כמו הפסוק אם יהיו חטאיכם כשנים, יש לנקד אותה שניים במובן של המספר שתיים.

כל ביתה לבוש שניים. והזוהר מציין בזכות איזה שניים שתיים עם ישראל ניצול מגיהינום של שלג. כגון מילה ופריאה, ציצית ותפילין, מזוזה ונער חנוכה. בזכות זוגות המצוות הללו שניים, לכן לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שניים". עד כאן דברי הזוהר. רבי לוי יצחק מסביר מה המיוחד בצמדים האלה, בזוגות של השניים האלו. למה על ידי המצוות של מילה ופרייה, ציצית ותפילין, מזוזה ונר חנוכה, בזכות כל ביתה לבוש שניים, עם ישראל לא חושש מגינום של שלג, לא תירא לביתה משלג.

כל הצרכים של האדם נכנסים בשלוש קטגוריות הקיום של האדם עצמו, קיום הגוף שלו, בגד ללבוש והנכסים שלו או בהגדרה אחרת בית לגור בו. וכל זוג מזוגות המצוות שהזוהר מציין, כל שניים כנגד קטגוריה אחרת. מילה ופרייה אלו שתי מצוות שנעשות בגוף של האדם עצמו. ציצית ותפילין אלו שתי מצוות שהן בתחום הלבוש של האדם. גם הציצית וגם התפילין הם לבוש על האדם. ומזוזה ונר חנוכה הם שתי מצוות שקשורות עם הבית. את המזוזה קובעים בכניסה לבית, ואת נר החנוכה מעמידים ממול המזוזה. כך שהמצוות של שניים האלו, הצמדים האלו, מקיפים את כל צורכי האדם.

ורבי לוי יצחק מחדד וכותב ששלושת הקטגוריות האלו מרומזות גם בלשון של הפסוק עצמו, כל ביתה לבוש. לבוש מסמל את שתי המצוות שקשורות עם הלבוש, ציצית ותפילין. ביתה מסמל את שתי המצוות שקשורות עם הבית, מזוזה ונר חנוכה. וכל מסמל את ספירת היסוד. כשדוד המלך מהלל את הקדוש ברוך הוא אומר, לך השם הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, ככל בשמיים ובארץ. ובתורת החסידות מבואר שבפסוק הזה דוד המלך מזכיר את כל שבע הספירות לפי הסדר, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. לך השם הגדולה זה כנגד מידת החסד שנקראת גדולה, והגבורה, והתפארת, והנצח, והעוד, והמילים ככל הן כנגד ספירת היסוד, ובשמיים ובארץ הן כנגד ספירת המלכות.

לא כאן המקום להרחיב בביאור של כל הפרטים, אבל אנחנו רואים שהמילה כל מקבילה לספירת היסוד. ומצוות המילה שנעשית בגוף האדם גם היא כנגד ספירת היסוד. ולכן, המילה כל שבפסוק כל ביתה לבוש מסמלת את שני המצוות שניים שקשורות עם גוף האדם עצמו, מילה ופריה. וכיוון שכל ביתה לבוש, גם כל, גם ביתה וגם לבוש, הכל הוא שניים, בכל אחת מהקטגוריות האלו יש שניים במובן של שתי מצוות, לכן לא תירא לביתה משלג עם ישראל לא צריך לחשוש מגילום של שלג.

ורבי לוי יצחק, מעמיק בהבנה הזאת. כל זוג מהמצוות האלו כולל בתוכו שני סוגים של מצוות. מצווה אחת שבעיקרה היא דחיית הרע, בתחום של דחיית השלילה, ומצווה שנייה שעיקרה היא המשכת אור אלוקי, מצווה עם תוכן של המשכה של טוב. אש ושלג מבטאים שני קצוות הופכים, אש מסמלת גבורה, שלילה, ואילו שלג מסמל חסדים, חיוב. יש מצוות שהתוכן שלהם הוא תחיית השלילה, ועל ידי הקיום שלהם יש הגנה מגהינום של אש, ויש מצוות שהתוכן שלהם הוא המשכת עור ושפע רוחני, מצוות של המשכת חסדים, והקיום שלהם מגן מגהינום של שלג.

אילו הייתה לנו רק מצווה אחת בכל קטגוריה, רק היתה מצוות מילה, ציצית ומזוזה, היינו אמנם מוגנים מגהינום של אש, אבל לא היה מקום לחשש מגהינום של שלג. כי התוכן של שלושת המצוות האלו הוא דחיית הרע, הסרת השלילה. מילה, התוכן שלה הוא הסרת העורלה, הסרת השלילה. ציצית, העיקר שלה הוא פתיל התכלת, שצבע התכלת מסמל כיליון ושלילה של הגשמיות.

ללהבה של נר יש שני צבעים, צבע בהיר, צהוב, וצבע כהה, תכלת. התכלת זה הצבע של הלהבה שקרובה לפתילה, זה החלק של האש שמכלה ושורף את חומר הבעירה, את הפתילה או את העץ. והצהוב זה הצבע של הלהבה שרחוקה מהפתילה, זה החלק של האש שמאיר. צבע התכלת מסמל כיליון ושרפה. תכלת הוא מלשון כיליון. ולכן הציצית שיש בה פתיל תכלת מבטאת את הכיליון של הדינים והגבורות, תחיית הרע.

ומזוזר. המהות שלה היא הגנה ממזיקים. הדבר גם מרומז בכך שהערך המספרי של מזוזה הוא בגימטריה 65, וזו אותה גימטריה של שם א' ד' נ' י', ואלו אותן אותיות של המילה דינה, דין בארמית, עשיית דין עם המזיקים, שלילת המזיקים. כך שאם היו רק מצווה אחת בכל קטגוריה, מילה, ציצית ומזוזה, מצוות שהמהות שלהן היא תחיית הרע, אז היה לנו הגנה רק מגיהינום של אש. אבל אין ביטחון שלא תירא לביתה משלג הגנה גם מגינום של שלג.

אבל כאשר יש שניים, יש צמד של מצוות, גם את המצוות פריאה, תפילין ונר חנוכה, כשיש גם אותם, אז לא תירא לביתה משלג. כי תפילין, המהות הפנימית שלה הוא המשכת מוכין אלונים על האדם, המשכה של אור אלוקי. נר חנוכה, שעיקרו הוא שמן, שמאות של שמן היא חסד, המשכת אור של חסדים והשמן של חנוכה גם חתום בחותמו של כהן גדול שמסמל את המשכת אור התורה ופרייה שהמהות שלה היא לא הסרת השלילה כמו מצוות המילה אלא התוכן שלה הוא הגילוי. לכן כשיש בכל אחת מהקטגוריות של כל ביתה לבוש יש שנים שניים שתיים גם מילה וגם פריה, גם ציצית וגם תפילין, גם מזוזה וגם נר חנוכה כשיש לא רק מצוות של הסרת השלילה אלא גם המצוות של המשכת החיוב והחסדים, לכן לא תירה לביתה משלג.

אין מה לחשוש לא רק מגיהנום של אש, אלא גם לא מגיהנום של שלג.