קשר של ׳אחים׳

הזוהר לפרשה מסופר שרבי אלעזר הלך לפגוש את אבא שלו, את רבי שמעון בן יוחאי, ויחד איתו הלך גם רבי אבא. רבי אבא אמר, נאמר דברי תורה ונלך, נאם המילין דאורייתא ונאזל. ורבי אלעזר התחיל לומר דבר תורה לפסוק שאברהם אמר לשרה, כשהם היו בדרכם למצרים, אמרינא אחותיית.

בחירות של הזוהר, רבי לוי יצחק כותב, שהסיבה לכך שרבי אלעזר התחיל להסביר דווקא את הפסוק הזה, כי את המילים האלו אמר אברהם לסרה כשהם היו בדרך, בדרך למצרים. ובכתבי האריז״ל מובא, שהבחינה של אברהם ושרה, הן הספירות חכמה ובינה. והספירות האלו הן גם הבחינה של רבי אלעזר ורבי אבא. בניתוצי אורות על הזוהר מובא, שרבי אלעזר הוא בחינת חכמה, ורבי אבא הוא בחינת בינה, וכיוון ששניהם הולכים כעת יחד לקווי בקווי הט לסנתו. ב-דרך, הרי שהדבר מקביל להליכה של אברהם ושרה, ולכן זה הפסוק שרבי אלעזר בחר לעשות. באחת ההתוודות הרבי התמקד בהמשך דברי הזוהר שם, בדברים שרבי אלעזר אמר.

אברהם ראה שיש מלאך שהולך לפני שרה, והמלאך אמר לו שלא ידאג לשרה כי הוא נשלח להגן עליה, והוא גם יוציא רכוש מפרעה עבורה. וכשאברהם ראה שעל שרה יש שמירה של מלאך, ואילו עליו אין שמירה, לכן הוא אמר לה, אמרי נא אחותי את, למען ייטב לי בעבורך. והוא אמר ייטיב בלשון יחיד. הוא לא אמר ייטיבו, כי הוא לא דיבר ביחס למצרים, אלא הוא התכוון למלאך. ייטיב לי דא דאזל קמך, ייטיב לי זה שהולך לפנייך, וכיוון שאחותיית, אז הוא, המלאך, ייטיב גם לי בעבורך. כך כותב הזוהר. והבקשה הזו של אברהם אבינו מעוררת שאלה. שרה ירא אשתו, כך שלכאורה גם בגלל הסיבה הזו המלאך אמור להיטיב לו, ולמה הוא מבקש משרה לומר לו, אמי אינה אחותי את?

וכי הקשר בין אח ואחות גדול יותר מאשר הקשר בין איש לאשתו? ההסבר הוא, הקשר בין אח ואחות זה קשר טבעי מולד, ואילו הקשר בין איש לאישה זה קשר שנוצר על ידי פעולה, על ידי נישואין. והמהות האמיתית של הקשר הפנימי כתוצאה מנישואין קיבל את התוקף שלו רק אחרי מתן תורה. לכן, כשאברהם רצה לבטא את הקשר שלו עם שרה כדי שהמלאך ישמור גם עליו, הוא העדיף לציין את הקשר שלו עם שרה, אח ואחות, קשר שגם לפני מתן תורה יש לו תוקף משמעותי, ולא ציין את העובדה שהיא אשתו, כי בזמנם של אברהם ושרה, לפני מתן תורה, הקשר של נישואין עדיין לא היה עם התוקף האמיתי שלו. להבנה הזו יש עומק מיוחד בהבנה מה זו אהבת ישראל. אמרי נא אחותי את, כולנו כל עם ישראל אחים, כמו שהדמור הזקן כותב בפרק ל״ב בספר התניא, נקראו כל ישראל אחים ממש. וכיוון שכולנו אחים, אם אני רואה שאולי אין מלאך ששומר עליי, אין מלאך שדואג לי, כדאי שאתחבר עם אח שלי, עם יהודי אחר שיש לו מלאך כזה, והוא יאמר שאני אח שלו,

אמרי נא אחותי את, והמלאך ישפיע גם עליי כל טוב גשמי ורוחני יטיב לי ועבורך. והעובדה שאברהם אבינו לא אמר אשתי היא, כי הוא חי לפני מתן תורה, מלמדת אותנו שהחיבור שלי עם יהודי אחר, הצורך לדאוג לטובת יהודי אחר כי אנחנו אחים, היא גם לפני מתן תורה. עוד לפני שאני פועל עליו בנושאים של שמירת תורה ומצוות. הקשר בינינו הוא קשר מולד, קשר טבעי, כל ישראל אחי ממש. הקשר שלנו הוא חיבור של אמרי נא אחותיית. ולכן עלינו לאהוב כל יהודי, להצטער בצער שלו, להשתדל לעזור לו, כי אנחנו אחי מלדה, ולא משנה מה רמת מתן תורה שלו, עד כמה, והאם הוא בכלל לומד תורה ומקיים מצוות.