מה התוכן הפנימי של ״נדר״ - רעיון לפרשת מטות-מסעי, מתורת הגאון המקובל כ״ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ״ה

הנושא הראשון שבו עוסקת פרשת מטות הוא נדר, התרת נדרים. ניגע קצת בתוכן הפנימי של נדרים. בכתבי האריז״ל מובא שהשורש של נדר הוא בספירת הבינה. זו אגב גם הסיבה שהפתיחה של יום הכיפורים, שהתוכן שלו הוא ספירת הבינה, היא עם כל נדרי, עם התרת נדרים. לאור ההבנה הזו שנדר שייך לספירת הבינה, רבי לוי יצחק מבאר סיפור שהגמרא מספרת.

במסכת עירוביל הגמרא מספרת על מסע שרבן גמליאל עשה מעכו לכזיו יחד עם רבי אלי. והיא מתארת כל מיני פרטים שהתרחשו בדרך ולימודים שונים שיש ללמוד מאותם פרטים. ורבי לוי יצחק מבאר בהרחבה את התוכן הפנימי של כל אותם פרטים. הפעם ניגע בנקודה קצרה באחד הנושאים של אותו סיפור, פרט שקשור עם פרשת השבוע עם נדרים.

הגמרא מספרת שם, כיוון שהגיע אל אכזיר, בא אחד להישאל על נדרו. כשרבן גמליאל הגיע אל אכזיר, הגיע אליו יהודי שביקש להתיר נדר שהוא נדר. רבי לוי יצחק מסביר שהתוכן של נדר הוא, כפי שהוזכר, שייך לספירת הבינה, וספירת הבינה היא המקור של הגבורות. ספירת הבינה עומדת בראש הקו השמאלי, הקו של הגבורות, והיא המקור של הגבורות, כך שהתוכן של נדר קשור עם גבורות.

הקשר של נדר עם גבורות גם מתבקש מאליו, כי התוכן של נדר הוא שאדם אוסר על עצמו דבר שהיה מותר לו. הוא מחמיר על עצמו ופורש מהדברים שהתורה התירה לו אותם, שזה תוכן של גבורות. ואותו יהודי שנדר נדר היה בעיר כזיב שגם היא מבטאת גבורות.

השם כזיב מבטא כזב, שקר, את ההפך מהאמת, כך שגם השם כזיב מבטא גבורות. הקדושה היא אמת, והקליפה שמסתירה על האמת, הקליפה שהיא שקר, כזיב, היא בחינת גבורות. רבי אלי ויצחה כותב שהרעיון הזה, שכזיב מבטא את ההפך מהאמת, בא לידי ביטוי גם בתוכן הבא. הוא מביא את דברי הזוהר שהתוכן של אמת הוא השם אלוקינו השם אחד, כך שכזיב, שהיא המנגדת לאמת הזו, היא במשקל נגד של השם אלוקינו השם אחד. לכן המילים הוויה אחד, שהם בגימטריה 39, הוויה זה 26, אחד זה 13, ויחד עם 39 זו גם הגימטריה של המילה כזיב 39, כי כזיב היא המקבילה השלילית של השם אחד, השקר מול האמת. לכן, אותו יהודי שרצה לתקן את השקר, את הגבורות, הוא נדר נדר, שהתוכן שלו הוא ספירת הבינה, המקור של הגבורות, כדי לנסות לתקן באמצעות הנדר את השקר, את הגבורות.

אבל כיוון שהמקום הוא כזיב, כך שהמקום עצמו לא מאפשר לקיים את הנדר. התוכן של כזיב הוא ניגוד לאמת, לאמת של השם אחד, לכן הוא לא יכול היה לקיים את הנדר, והוא הגיע לרבן גמליאל שיתיר לו את הנדר. למה הוא הגיע לרבן גמליאל? כי הבחינה של רבן גמליאל היא המקור של החסדים.

בספרי קבלה מובא שהשם שלו, גמליאל מרמז על נוסח התפילה שאנחנו אומרים בברכה הראשונה של תפילת 18, הברכה שכנגד החסדים של אברהם אבינו. שם אנחנו אומרים, כל עליון גומל חסדים טובים. השם גמליאל מרמז על כל גומל, והוא גומל חסדים טובים, כמו מבחינת החסדים של אברהם אבינו. והמקור של חסדים היא ספירת החוכמה, שהיא בראש הקו הימני, הקו של החסדים.

רבי לוי יצחק מוסיף וכותב, שהאותיות העיקריות של השם גמליאל, האותיות ג, מ, ל, הגימטריה שלהם היא 73, וזו גם הגימטריה של חוכמה 73. ולכן, כדי להתגבר על הקושי של הנדר, של הגבורות, של ספירת הבינה, היה לאותו יהודי צורך בספירת החוכמה, שהיא נעלית מספירת הבינה, היה לו צורך בעזרה של רבן גמליאל.

והגמרא שממשיכה ומספרת איזה פתח רבן גמליאל מצא לאותו יהודי, פתח חרטה שבאמצעותו הוא התיר לו את הנדר. רבי לוי יצחק מסביר שידוע שלספירת הבינה יש שערים, נון שערי בינה, 50 שערי בינה, ואדם שנודר נדר הוא בעצם נכנס לאותם שערים ואין לו אפשרות לצאת משם ועליו לקיים את הנדר. אבל ספירת החוכמה יש בכוחה לפתוח לו פתח, היא יכולה להתיר לו את הנדר, לפתוח לו פתח בשערי הבינה. הדבר מרומז בביטוי שאנחנו אומרים בתפילת ערבית, בחוכמה פותח שערים. על ידי החוכמה אפשר לפתוח את השערים של הבינה ולאפשר לאדם לצאת מהן, היא מאפשרת להתיר את הנדר.

רבי אלי ביצחק מוסיף וכותב כאן רמז מעניין, הוא כותב שההבנה הזו שהתוכן של נדר הוא הכניסה לשערי הבינה, לנון שערי בינה, מרומזת במילה נדר. המילה הזו היא בעצם נון דר. אדם שנודר נדר הוא דר, הוא מתגורר בתוך הנון, נון שערי בינה, והוא לא יכול לצאת משם, נון דלת ריש, נדר. וכדי להוציא אותו משם, יש צורך לפתוח לו פתח על ידי ספירת החוכמה.