י״א ניסן תשפ״ג - פרק קכ״ב בתהלים ״ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל״

בימים הקרובים נציין, נחגוג את יום יא בניסן, יום ההולדת של הרב. מי' בניסן נתחיל לומר את הפרק החדש בתהילים, פרק קכב. בדקות הבאות נעסוק באחד הפסוקים שבפרק הזה. דוד המלך אומר בפרק קכב בתהילים, ששם עלו שבטים, שבטי יק, עדות לישראל להודות לשם השם. ניגע בהסבר מעניין של רבי לוי יצחק שמדבר גם על הפסוק הזה.

במסכת פסחים הגמרא מספרת שרבי שמלאי הגיע לרבי יוחנן, הוא ביקש שילמד אותו ספר יוחסין. בגמרא יש המשך ארוך לסיפור, אבל נסתפק כאן בקטע הקצר הזה. לרבי לוי יצחק יש הסבר על כל הסוגיה הזו בגמרא, הסבר שהוא שלח לרבי, לבן שלו, במכתב, זה אחד המכתבים הארוכים שלו, מכתב של 19 עמודים בכתב יד. אנחנו ניגע רק בפתיחה של המכתב בחלק מהעמוד הראשון שלו.

רבי סמלי היה אמורה, כך שהיה לו ידע רחב מאוד בתורה, ובכל זאת הוא הגיע לרבי יוחנן כדי להוסיף וללמוד דבר חדש. הוא רצה ללמוד ספר יוחסין. מה התוכן הפנימי של הדברים? רבי לוי יצחק מסביר שהמשמעות של ייחוס ספר יוחסין זה לדעת מי ההורים, מי הם האבא והאימא. במשמעות הפנימית, אבא ואימא זו הקבלה לספירות חוכמה ובינה. ספירת החוכמה מכונה בתואר אבא, וספירת הבינה בתואר אימא. והמשמעות של ללמוד ספר יוחסין זה להשיג את העומק של חוכמה ובינה, ללמוד דבר נעלה יותר מאשר הלימוד הרגיל.

הספירות חוכמה ובינה מקבילות לאותיות י' ו-ה' של שם י'קוו. האות י' מקבילה לספירת החוכמה, אבא, והאות ה מקבילה לספירת הבינה, אמא. והדבר מודגש בדברי חז״ל על הפסוק מפרק קכב בתהילים, ששם עלו שבטים שבטי י״ק עדות לישראל. וחז״ל אומרים, שמי מעיד על השבטים שהם בניהם של אבותיהם. השם של הקדוש ברוך הוא, השם י״ק, הספירות חוכמה ובינה, אבא ואימא, השם הזה מעיד על השבטים, עדות לישראל שהם הבנים של האבות שלהם ולא חלילה של המצרים. השם יק מעיד על הייחוס של השבטים, כי התוכן של ייחוס זה התוכן של האותיות של השם יק. או כמו שחז״ל מסבירים למה בפרשת פנחס השבטים נקראים בשמות הראובני, השמעוני וכן הלאה, כי בשמות האלו השבטים מופיעים עם האותיות ה' וי' בתחילת וסוף השם שלהם, כדי להדגיש את הייחוס הקדוש שלהם, כך שייחוס, ספר יוחסין, שייך לספירות חוכמה ובינה.

וכיוון שספר יוחסין, העומק של חוכמה ובינה של המוחין, הוא גבוה יותר מהתוכן של שש המידות, לכן קשה יותר ללמוד אותו. וזו הסיבה שרבי ישימלי ביקש מרבי יוחנן שאלמד אותו גם את ספר יוחסין. לימוד תורת הנגלה מקביל לשש המידות, לאותיות ו-ה של שם יקו-ק, האותיות האחרונות של השם. כמו שהתורה כותבת, הנסתרות לה' אלוקנו, והנגלות לנו לבננו. המילה והנגלות היא בעצם ו-ה, נגלות. תורת הנגלה, נגלות, שייכת לאותיות ו-ה, והנגלות לנו לבננו. ואạותיות הראשונות, האותיות י, כ, שהן לא נגלות, אלא נסתרות, הן כנגד תורת הנסתר, פנימיות התורה, וזה החלק הראשון של הפסוק, הנסתרות לה' אלוקנו. לכן, רבי שמלאי, שאומנם היה גדול בתורה, אבל בחלק הנגל שבתורה, בחלק התורה של האותיות וק והנגלות, הגיע לרבי יוחנן כדי שילמד אותו ספר יוחסין את העומק של חוכמה ובינה, את הנסתרות להשם אלוקינו.

הרעיון הזה גם מרומז בפסוק מפרק קד' בתהילים, עוטה אור כשלמה. המשמעות הפנימית של הפסוק הזה היא כנגד שני חלקי התורה. הפסוק מזכיר גם שלמה, שמלה, בגד, שמסתיר על מה שתחתיו, וגם אור שהוא נעלה ורוחני יותר. ושני הפרטים האלו הם כנגד שני חלקי התורה. תורת הנסתר היא כנגד אור, ותורת הנגלה היא כנגד שמלה, סלמה. לכן רבי שמלה היא שהשם שלו דומה מרמז על שמלה, על הנגלה שבתורה, הוא היה בקיא בתורת הנגלה והנגלות האותיות ו-ה. וכדי ללמוד ולהעמיק גם בתורת הנסתר, הנסתרות, האותיות י' וה', הספירות חוכמה ובינה, אבא ואימא, ספר יוחסין הוא פנה אל רבי יוחנון וביקש ממנו שילמד אותו גם את החלק הזה שבתורה.