לקחים משמות נשיאי המזרח

בפרשיות של השבועות האלו אנחנו קוראים בתורה על שמות נשיאי השבטים. בצד המזרחי של מחנה ישראל חנו השבטים יהודה, יששכר וזבולון. והשמות של נשיאי השבטים האלו היו נחשון בנימין נדב, נתנאל בן צוהר ואליעב בן חילון. מה התוכן של השמות האלה? בתחילת חודש ניסן של שנת תרצ״ז, הרבה היה בפריז בירת צרפת והוא כתב שם רשימה ארוכה שעוסקת בתוכן הפנימי של המשכן. מה התוכן של מחנה ישראל, מה התוכן הפנימי של המשכן וכל הכלים שהיו בו ומה המסר שלהם בעבודת השם של היהודי.

ובסיום הרשימה הזו הרבה לומד כמה מסרים מתוכן השמות של נשיאי השבטים מהשם של נשיא שבט יהודה נחשון בן עמינדב ומהשם של נשיא שבט יששכר נתנאל בן צוהר. יהודה מסמל את עבודת התפילה של היהודי. יהודה נקרא בשם הזה על שם הפעם אודה את השם, שזה התוכן של הודיה לבורא העולם, התוכן של תפילה.

וחזל אומרים שכהקדמה לתפילה צריך לתת צדקה. חז״ל מספרים רבי אלעזר יאיב פרוטה לעני והדר מצלה. הוא היה נותן מטבע לעני לצדקה ורק לאחר מכן היה נעמד להתפלל. והרבא כותב ברשימה שזה תוכן השם של נשיא שבט יהודה, שהתוכן של השבט הוא תפילה נחשון בן עמינדב. נחשון הוא הבן, הוא ההמשך, הוא מגיע אחרי עמינדב. עמינדב זה התוכן של נדבה, של נתינת צדקה, ואחרי הצדקה, אחרי עמינדב, מגיע הבן שלו נחשון שמבטא את התוכן של תפילה. תפילה מתוך מסירת נפש מושלמת לקב' שזה התוכן של נחשון, שהוא נקרא בשם הזה כי הוא היה הראשון שקפץ לים סוף, הוא נקרא בשם נחשון כי הוא קפץ לנחשול שבים, זו תפילה והתבטלות אל הקב' מתוך מסירות נפש.

הרעיון של ההתבטלות המלאה אל הקב' בתפילה, שמרומזת בשם נחשון, הרעיון הזה בא לידי ביטוי גם בהלכה האומרת שכאשר אדם מתפלל, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. השם נחשון מזכיר נחש, ונחשון עומד בביטול מוחלט אל הקדוש ברוך הוא בזמן התפילה עד כדי מסירות נפש, שאפילו אם נחש כרוך על עקבו, הוא לא מפסיק מלמוד בפני הקדוש ברוך הוא. זה התוכן של נחשון בן אמינדב, הנשיא של שבט יהודה, התוכן של תפילה.

והתוכן של שבט יששכר הוא לימוד תורה. בספר דברי הימים הובא על שבט יששכר, מבני ישכר יודעי בינה. בפרשת ברכה משה רבינו מברך אותם וישכר באוהליך. ישכר יושב באוהלה של תורה. והדרך לרכוש תורה היא על ידי הקדמת הביטול אל הקדוש ברוך הוא. כמו שאנחנו אומרים בתפילה, ונפשי כעפר לכל תהיה פתח ליבי בתורתיך. שלב ראשון הוא ונפשי כעפר לכל תהיה, ורק אחרי זה פתח ליבי בתורותיך.

והתוכן הזה בא לידי ביטוי בשם של נשיא שבט ישכר, נתנאל בן צוער. נתנאל הוא הבן, הוא ההמשך של צוער. השלב הראשון הוא צוער מלשון מצער, קטן, ביטול, כמו הר סיני שהיה הר נמוך. ולאחר מכן מגיע נתנאל, התורה שניתנה מהקדוש ברוך הוא, נתן אל, ניתנה מהכלא.

את הרשימה הזו, כמו רשימות אחרות, הרבי שלח אל מעבר למסך הברזל לאבא שלו. וכחודש ימים אחר כך, בתחילת חודש אייר רבי לוי יצחק שולח לרבי מכתב ארוך, מכתב בן כעשר דף, עם הערות על תוכן הדברים שהרבי כתב ברשימה הזו. וחלק מהמכתב הארוך שלו עוסק גם בנושא הזה של שמות נשיאי השבטים.

בפתח הדברים רבי לוי יצחק מסביר את התוכן של שלושת השבטים שהיו בצד מזרח, יהודה, יששכר וזבולון, מה התוכן שלהם על פי תורת הקבלה, ואחר כך הוא כותב מה התוכן שלהם בעבודת האדם את הקדוש ברוך הוא. והוא כותב לרבי ובעבודה יהודה תפילה ושם נשיאו נחשון ושם אביו עמינדב כאשר כתבת נתינת הצדקה קודם התפילה טוב ויפה הוא. גם בהקשר של נשיא יששכר נתנאל בן סוהר שזה התוכן של תורה רבי לוי יצחק מקבל את ההסבר של הרבי ואפילו מוסיף ומרחיב בזה הוא כותב שאת התורה קיבלנו בשני אופנים גם כמתנה וגם כירושה כנחלה בשני האופנים האלו, מתנה ונחלה, מרומזים בשם נתנאל.

נתן זו כנגד הנתינה, המתנה, ואילו קל הוא כדברי חז״ל על הפסוק הוא ממתנה נח לי אל, שהמילה נח לי אל מרמזת על התורה שניתנה לא רק כמתנה אלא גם כנחלה, כירושה, והדבר מרומז בשם נחלי אל, נחלה מהקדוש ברוך הוא. ורבי לוי יצחק כותב שהסיום של השם נתנאל, האותיות כל מרמזות על נחליאל, על הנחלה שבתורה. נתן אל, מתנה וירושה. רבי לוי יצחק גם הוסיף וכותב שהשם צוער מרמז על האופן איך התורה נרכשת, כך היא דרכה של תורה וחיי צער תחיה.

והוא מוסיף רעיון גם בתוכן השם של נשיא שבט זבולון, אליאב בן חילון, שהתוכן של זבולון הוא עבודת הצדקה. זבולון התברך בעסקים, זבולון לחוף ימים ישכון, ותפקידו לתת צדקה מהרווחים שלו. והדבר מרומז בשם אליאב בן חילון. הסיבה לנתינת צדקה היא כי כולנו בנים של הקדוש ברוך הוא, כולנו אחים, ולכן עליי לעזור לאח שלי. או בלשון הפסוק במלאכי, הלא אב אחד לכולנו, הלא כל אחד בראנו. והפסוק הזה, ההבנה הזו, מרומזים בשם אלי אב. אלי אב. אל אחד בראנו, אב אחד לכולנו.

ואלי אב, נתינת הצדקה, הוא בן חילון. הוא על יסוד ההבנה של חילון. מה התוכן של בן חילון? רבי לוי יצחק מסביר שחילון הוא מלשון חול. כמו שמשה רבינו מברך את שבט ישכר, כי שפע ימים ינקו וספוני טמוני חול. זבולון לוקח את החול, את עסקי החולין, את המסחר הגשמי, את הרווחים מהעסקים, והוא מברר את הניצוצות שטמונים בהם, טמוני חול, ומעלה אותם לקדושה, נותן מהם צדקה. חילון, שזה התוכן של ספוני טמוני חול, בירור ניצוצות הקדושה שבעסקים הגשמיים, הוא הסיבה, הוא האבא של אליעב, של נתינת צדקה. כי אב אחד לכולנו, כלאחד בראנו.

את המכתב הארוך שלו לרבי, מכתב שעוסק בהרבה נושאים עמוקים, רבי אלי יצחק מסיים וכותב והשם יהיה בעזרנו לכוון אל האמת, לאמיתתה של תורה, ועלה והצלח פני בתורה ומעשים טובים, חזק ואמץ בהם לשמחת לבב אביך החפץ בטובך, עושרך והצלחתך תמיד כל הימים.