הדיון על האות ו׳

בתחילת פרשת וירא, הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו, וירא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב. בהקשר עם יעקב מופיע האות ו, ו החיבור, ואל יעקב. הוו הזו מעוררת עניין בזוהר. וירא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב. בהקשר ליעקב אבינו, התורה כותבת ואל יעקב עם ו החיבור. אומר על כך רבי יהודה בזוהר לפרשה, שזה בגלל המעלה של יעקב אבינו, שהוא היה שלימו דה אבוהן, השלמות של האבות. האות ו' מסמלת את השם של הקדוש ברוך הוא, והיא מצורפת ליעקב אבינו בגלל המעלה המיוחדת שלו. ורבי ידע מביא דוגמה נוספת לחיבור של האות ו' עם יעקב אבינו, כמו שאומרים בתפילה, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב. האות ו' משויכת ליעקב ואלוקי יעקב.

ממשיך הזוהר וכותב, שרבי יוסי אמר לו, הרי אנחנו מוצאים את ו' החיבור גם ביחס ליצחק אבינו. בחלום הסולם המפורסם של יעקב אבינו אומר להקדוש ברוך הוא, אני השם אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק. האות ו' משויכת שם ליצחק אבינו. ענה לו רבי יהודה שהו' הזו למרות שהיא מופיעה בהקשר של יצחק, אבל בעצם היא בגלל יעקב. הוא מסביר כך כל עוד אדם חי בעולם הזה לא מוזכר עליו השם הקדוש של הקדוש ברוך הוא. כך שהאות ו', למרות שהיא שייכת ליעקב אבינו, אבל כיוון שהוא חי, היא לא יכולה להיות מוזכרת עליו. אבל באותו הזמן כשהקדוש ברוך הוא התגלה ליעקב אבינו, יצחק אבינו כבר לא ראה, ותכהנה עיניו מראות, ועיוור הרי חשוב כמת.

וכיוון שיעקב אבינו כלול ביצחק, ויצחק נחשב כאילו שהוא לא חי, לכן הקדוש ברוך הוא אמר ואלוקי יצחק, אבל זה לא בגלל יצחק אלא בגלל יעקב שכלול בו. ואילו כעת, בתחילת פרשת וירא, כאשר הקב'-הכו' מדבר עם משה רבינו, ויעקב אבינו כבר לא חי, אז האות ו' יכולה לחזור למקום הנכון שלה, ליעקב אבינו, ולכן כתוב, ויירה אל אברהם, אל יצחק, ואל יעקב. האות ו' חזרה ליעקב אבינו, ואל יעקב, עד כאן דברי הזוהר.

בהערות שלו על הזוהר, רבי לוי יצחק מתמקד, למה רבי יהודה מדגיש את המעלה של יעקב אבינו, ואילו רבי יוסי מדבר על המעלה של יצחק אבינו. רבי יהודה, שכמובה בזוהר, הוא מבחינת חסד, בדומה לאברהם אבינו, שהיה מבהלת חסד, לכן הוא מדגיש את המעלה של יעקב אבינו, מבחינת התפארת, כי תפארת נוטה לה חסד, ומתחברת איתה. רבי לוי יצחק מציין, גם לפסוק, שאותו רבי יוסי ציטט, ״אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק, ״, השייך ״אביך״, ביחס ליעקב, מופיע בסמיכות לְאברהם, ולא ביחס ליצחק, ״, ״אני ה' אלוקי אברהם- אביך״, כי בין אברהם ליעקב, בין חסד ותפארת, יש שייכות פנימית.

רבי לוי יצחק גם מציין לפסוק בפרק כט בישעיה, שם הנביא אומר, כה אמר השם אל בית יעקב אשר פדה את אברהם. שאחד ההסברים הפנימיים של הפסוק הזה הוא שיעקב, תפארת, פודה את אברהם חסד. לכן רבי יהודה, מבחינת החסד, מדגיש את המעלה של יעקב ולוקה יעקב תפארת, כי תפארת פודה את חסד. אבל רבי יוסי, שהוא בחינת מלכות, שכמובן בקבלה המלכות נבנית מהגבורות, הוא שייך לתוכן של גבורה. מה עוד שהגימטריה של השם שלו, יוסי, שהיא 86, כמו ששם אלוקים, שגם הוא בגימטריה 86, ושם אלוקים זה השם של מידת הגבורה. לכן רבי יוסי מדבר על המעלה של יצחק, שיצחק הוא גבורה, ומשום זה הוא מציין לפסוק ואלוקי יצחק. ענה לו רבי יהודה שגם האות ו' שמופיע אצל יצחק היא בגלל יעקב, כי יעקב כלול בו.

אות ו שבראש המילה ואלוקי זו ו החיבור, והתוכן של חיבור שייך לספירת התפארת ליעקב, כי תפארת מחברת את החסד והגבורה. לכן האות ו, ו החיבור ואלוקי, שייכת ליעקב אבינו לספירת התפארת.