השכר הכפול

בסוף נושא ארוך בזוהר לפרשת פקודי, נושא שעוסק בשש דרגות של צד השלילה, מסיים הזוהר וכותב על החביבות של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. זכאין אי נון בהאי עלמא וזכאין אי נון בעלמא דעתה. אשריהם בעולם הזה ואשריהם בעולם הבא. רבי ליצחק כותב שיש כאן בזוהר תוכן מיוחד. הוא מציין שעמוד אחד אחורנית בזוהר, שם הזוהר כותב את אותו תוכן, אבל באופן קצת שונה, שם המילה זכאים מופיעה רק פעם אחת, זכאים הִנֻּ׳, ב-almh-d-9, ו-b-almh-d-1, אשריהם בעולם הזה ובעולם הבא, ואילו כאן המילה זכאים מופיעה פעמיים, גם ביחס לעולם הזה, וגם ביחס לעולם הבא, זכאיִיְ הִנֻ-9, ב-a'a, ל-a'a, ל-a'a, זכאין אינול בעלמא דעתה. רבי לוי יצחק לא מבאר מה תוכן ההבדל בין שתי המקומות, הוא רק מדגיש את העובדה.

או בלשון שלו, היינו בכל עולם בפני עצמו זכאין. בשיחות של הרבי הוא מחדד את הדברים. ההסבר המקובל בנוגע לשכר בעולם הזה ובעולם הבא הוא שאת השכר עם ישראל יקבל בעולם הבא. וההבטחות של התורה על כל הטוב הגשמי שיהיה בעולם הזה הן לא בהגדרה של שכר, אלא הן רק הסרת המניע, כדי שנוכל לקיים תורה ומצוות מתוך מצב נינוח, הקדוש ברוך הוא מבטיח שהוא יעניק לנו שפע גשמי, יהיה לנו שובע ושלום, הוא יסיט הצידה את כל ההפרעות שעלולות למנוע מאיתנו לקיים את המצוות, כך נוכל להיות פנויים מכל הדאגות, נלמד תורה ונקיים מצוות ונזכה לחיי העולם הבא ולשכר שנקבל אז.

משמעות הדברים היא שאם בכל זאת הקדוש ברוך הוא כן מעניק לנו שכר בעולם הזה, לא רק הסדרה של סביבה נוכל לקיים המצוות, אלא שכר, במלוא מובן המילה, ובעולם הזה ההיגיון אומר שהשכר כאן הוא תחליף של השכר שם בעולם הבא. הרי לא מעניקים פעמיים שכר על אותה עשייה. אם מקבלים שכר בעולם הזה, לא מקבלים שכר בעולם הבא. וכדי לשלול את ההבנה הזו, הזוהר כאן בא ומחדש שלא כך הם פני הדברים, אלא זכאין אינון בהאי עלמא וזכאין אינון באלמדת. אנחנו זכאים פעמיים. עם ישראל יקבל שכר מלא, שכר אמיתי, בעולם הזה, ונחזור ונקבל שוב שכר מלא בעולם הבא. או כמו הציטוט מההערה של אבא של הרבה, בכל עולם בפני עצמו זכאין.