״פרה אדומה״ וסיפור מהזוהר

באזוהר לפרשת חוקת מסופר שרבי שמעון בן יוחאי, הבן שלו רבי אלעזר, יחד עם רבי אבא ורבי לוי יצחק, ישבו כולם בבית של רבי פנחס בן יאיר, ורבי פנחס ביקש מרבי שמעון שיאמר איזה דבר חדש על הפרשה. בפרשת תדע, אימה מילתא חדתא. שאל אותו רבי שמעון על מה לומר, אמר לו רבי פנחס, זאת חוקת התורה, על מצוות פרה אדומה. והזוהר מספר שרבי שמעון אמר לבן שלו, לרבי אלעזר, שהוא זה שיאמר. אמר לרבי אלעזר ברי, אלעזר, קום בקיומך ואימה מיל אחת בפרשדה. עמוד על עומדך ותאמר מילה לפרשה. מה תוכן הפרטים?

רבי אלי מצחק מלמד בתורה שלו שאין אף פרט בתורה שאין לו תוכן פנימי. גם כאשר מובאים בחז״ל, בגמרא, בזוהר או בכל מקום אחר בתורה, פרטים שלכאורה הם כתובים כאילו בדרך אגב המקום שבו היה האירוע, מי היה בו, יש לכל הפרטים האלו תוכן פנימי וקשר עצמי עם הנושא המובא שם. כך גם בסיפור שמוזכר כאן.

בחידושי התורה שהוא כתב על השוליים של ספר הזוהר שהיה איתו בגלות הקשה שלו בקזחסטן, רבי לוי יצחק מסביר למה רבי פנחס בן יאיר הוא זה שביקש מרבי שמעון שיאמר משהו חדש בנושא פרשת פרה אדומה, זאת חוקת התורה. ורבי שמעון ביקש מהבן שלו, מרבי אלעזר, שהוא זה שידבר. התוכן הפנימי של רבי פנחס בן יאיר זהה לדרגה הרוחנית של אברהם אבינו.

רבי לוי יצחק מציין להקדמת הזוהר, שם מסופר על מעלת אהבת השם המושלמת, שנקראת בשם אהבה רבה. והזוהר מביא שם את הפסוק שנאמר על אברהם אבינו, התהלך לפניי והיה תמים. והזוהר מסביר שהמשמעות של תמים הוא שלם במובן של אהבת השם שלמה, שלים ברחימותא. ומסופר שם שרבי שמעון אמר לבן שלו, לרבי אלעזר, שיאמר את הדברים האלו בפני רבי פנחס, כי דאי הוא באי דרגי קין, כי הוא, רבי פנחס בן יאיר, עומד בדרגה זו. רבי שמעון מעיד שרבי פנחס בן יאיר עומד בדרגת אהבה שלמה לקדוש ברוך הוא, כמו אברהם אבינו. ועל אברהם אבינו מסופר שהוא התבטא על עצמו בפני הקדוש ברוך הוא, ואנוכי עפר ואפר. וחז״ל אומרים שבזכות הביטוי הזה, בזכות הענווה והביטול שלו, בזכות שהוא אמר ואנוכי ואפר, זכו בניו למצוות אפר פרה אדומה.

זו הסיבה שרבי פנחס בן יאיר, שהבחינה הרוחנית שלו היא כמו זו של אברהם אבינו, שבזכותו קיבלנו את מצוות פרה אדומה, מבקש מרבי שמעון בן יוחאי שיאמר דבר תורה בנושא מצוות פרה אדומה. רבי פנחס מבקש את זה דווקא מרבי שמעון, כי דיני פרה אדומה הם חלק מתוך סדר טהרות במשנה. המשניות מחולקות לשישה סדרים זרעים, מועד, נשים, נזיקים, קודשים, טהרות. ובמסכת שבת חז״ל אומרים שששת הסדרים האלו מרומזים בפסוק שבספר ישעיהו, שם אומר הנביא, והיה אמונת איתך, חוסן ישועות, חוכמת ודעת. המילים אמונת, איתך, חוסן וכן הלאה, כל אחת מהן מציינת סדר אחר של המשניות. המילה אמונת היא כנגד סדר זרעים, כי עבודת האדמה והנתינה של מעשרות מגידולי הקרקע דורשים מאדם אמונת, אמונה בהשם.

איתך, שהתוכן שלו הוזמן, הוא כנגד סדר מועד וכן הלאה. והמילה האחרונה בפסוק, ודעת, היא כנגד סדר טהרות. אגב, כיוון שדיני פרה אדומה הם חלק מסדר טהרות, שסדר טהרות שייך, כפי שאמרנו, לדעת, לכן בכוחה של פרה אדומה לטהר מטומאת מת. רבי אלב יצחק מציין בהערה שלו לספר לקוטי תורה של אדמוֹר הזקן, לביאור שלו על פרשת חוקת, שם אדמוֹר הזקן מבאר שבחינת הדעת נמשכת מהכתר, הדרגה הרוחנית הנעלית ביותר, ולכן בכוחה לטהר מטומת מת.

סדר תהרות, פרה אדומה שייכים לדעת, והבחינה של רבי שמעון בן יוחאי היא בחינת הדעת, כפי שמובא בזוהר. לכן רבי פנחס בן יאיר ביקש מרבי שמעון, שהתוכן שלו, בחינת הדעת, זהה לתוכן של סדר תהרות, שהוא זה שיאמר דבר חדש בפרשת פרה אדומה. כמו שהוזכר בתחילת הדברים, רבי שמעון ביקש מהבן שלו, מרבי אלעזר, שהוא זה שידרוש על הפרשה.

כותב שהסיבה לכך היא כי כמו שהפרה האדומה הראשונה נעשתה דווקא על ידי אלעזר הכהן, כמו שכתוב בפרשה, ונתתם אותה אל אלעזר הכהן. לכן רבי שמעון ביקש מהבן שלו, רבי אלעזר, שיש לו את אותו שם כמו אלעזר הכהן, שהוא זה שידרוש על פרשת פרה אדומה.