הצהרתו של רב חסדא

בין הנושאים שהתורה עוסקת בפרשת כי תצא, היא עוסקת במקרה של גירושין חלילה, וכתב לה ספר כריתות. נעסוק קצת בביור של רבי לוי יצחק על דבריו של רב חיסדא בגמרא שאומר יכיל נא למפסילינו לכולי גיטא דה עלמא, ביכולתי לפסול את כל שטרות הגט שנכתבו. בביור שלו על הסוגיה במסכת גיטין, רבי לוי יצחק מסביר את התוכן הפנימי בדבריו של רב חיסדא שאומר יכיל נא למפסלינו לקולי גיטה דעלמה. אני יכול לדקדק בכל גט ולמצוא דרך לפסול אותו.

כדי להבין את דבריו של רב חיסדא, למה דווקא הוא זה שאומר כך, צריך להבין קודם מה התוכן הפנימי של גט. גט זה שטר שהמעות שלו היא הפרדה. והפרדה, חלוקה, זה תוכן של גבורות ודינים. התוכן של גבורה היא הפרדה. ביום השני לבריאת העולם, היום שכנגד מידת הגבורה, נברא הרקיע שהתורה מגדירה אותו והיא מבדיל בין מים למים. הרקיע יוצר הפרדה, הבדלה בין המים העליונים למים התחתונים. וחלוקה זו פעולה של מידת הגבורה.

רבי אלי יצחק מציין גם לכך שהמילה מבדיל, והיא מבדיל, היא בגימטריה 86, וזו גם הגימטריה של השם אלוקים, השם של מידת הגבורה. ובהקשר הזה של שמות של מידת הגבורה, רבי לוי יצחק כותב שגם שם מ״ב הוא שם של מידת הגבורה, והדבר מרומז באותיות של המילה גט.

המילה גט מורכבת מהאותיות ג' וט', וכאשר נצרף את הערך המספרי של כל האותיות מהאות ג' ועד האות ט', כשנצרף את הערך של כל האותיות ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', ג', שווה 3, ד', שווה 4, ה', 5, ו', 6, ז', 7, ח', שמונה, תת, תשע, וכשנצרף שלוש ועוד ארבע ועוד חמש ועוד שש ועוד שבע ועוד שמונה ועוד תשע, התוצאה תהיה ארבעים ושתיים, כמו הגימטריה של השם מ״ב. כי התוכן של גט הוא גבורות, או כפי שהוזכר קודם, גט שיוצר הפרדה הוא בחינת גבורה. ואילו רב חיסדה הוא הקצה השני. חיסדה זה בחינת חסדים, ורב חיסדה זה לא רק חסד רגיל, אלא זו הבחינה של עמידה ורב חסד.

חסד בריבוי, ורב חסד היא אחת המידות של י״ג מידות הרחמים. רבי לוי יצחק מציין למקום אחר בתחילת מסכת גיטין, שם רב חסדא אומר רעיון מסוים, ובתגובה לכך אמרו לו חסדא שמך וחסדא אין מילך. השם שלך הוא חסדא וגם המילים שלך, הדיבורים שלך, חסודים ונאים, כך שרב חסדא מבטא חסדים, וחסד הוא ההפך מגבורה, חסד יוצר חיבור, ולכן הוא אומר שהיא ביכולתו לפסול את כל שטרות הגט, כי המהות שלו מנוגדת לפירוד בין איש לאישה. רב חיסדא מבטא חסד וחיבור. רבי לוי יצחק מרחיב בעומק הדברים במהות של רב חיסדא והקשר שלו לתוכן של החיבור. אבל במסגרת הזו אנסה לגעת בעוד נקודה קצרה מתוך ההסבר שלו. הוא מדבר על שורש הדברים, על הנקודה הראשונית שמשם נובעים החסד והגבורה, על היכולת של החסדים להמתיק את הגבורות בשור שלהם.

הוא כותב שהתיקון ורב חסד, שכאמור מקביל לרב חסדא, המילים ורב חסד הן בגימטריה 280, וזו גם הגימטריה של אותיות מן צפח, חמש האותיות הסופיות שכמובן בקבלה הן המקור של הגבורות, מ' שווה 40, נ' 50, צ' 90, פ' 80, כ' סופית 20, ויחד הם 280, כי התוכן של ורב-חסד מקביל לשורש של הגבורות, ולכן, בכוח ריבוי החסדים, להמתיק את הגבורות, או כמו שהפסוק אומר, אלוקים, ברוב חסדך, עניני באמת אשך, למרות ששם אלוקים הוא שם של מידת הגבורה, אבל על ידי ברוב-חסדך, על ידי ריבוי-החסדים, מבחינת ורב-חסד, ממתיקים את הגבורות של שם אלוקים, ועל ידי רב-חסדה, חסדה על ידי התיקון השישי מי״ג תיקון את דיקנא, על ידי התיקון ורב חסד ממתיקים את הגבורות.

ולכן רב חסדה הוא שאומר שהוא יכול לפסול את כל שטרות הגט, שלא יהיה פירוד בין הבעל לאישה, אלא להפך יהיה חיבור ביניהם. רבי לוי יצחק מרחיב ברעיון שהחיבור בין איש לאישה זה החיבור של האות י' והאות ה' של השם של הקדוש ברוך הוא. במילה איש יש את האות י' ובמילה אישה יש את האות ה', והחיבור של איש ואישה זה חיבור של אותיות השם י.ק. כמו שחזל אומרים, איש ואישה זכו, שכינה שרויה ביניהם. והוא כותב שבכתבי האריז״ל מובא שהפסוק מן המצר קראתי י.ק. ענני במרחב י.ק. שייך לתיקון השישי ורב חסד. כך שהחיבור של האיש והאישה, החיבור של קראתי י.ק, זו תוצאה של ורב חסד של הבחינה של הרב חיסדא.

בהמשך הדברים הוא גם כותב, הוא מוסיף וכותב, שהמילה קראתי, קראתי יק, היא בגימטריה 711, וזו אותה גימטריה של המילה אשתי 711. המשמעות של אשתי, אישה שלי, זו מילה שמבטאת את הקשר והחיבור של האיש והאישה, מילה שמבטאת את ההפך מגט שמפריד בין איש לאישה, ולכן היא מקבילה לתוכן של קראתי יק לחיבור של האותיות י וק, שזה התוכן של איש ואישה זכו, שכינה שרויה ביניהם. כמובן רבי לוי יצחק ממשיך ומעמיק בדברים, מרחיב את היריעה עוד ועוד, וכדרכו בקודש הוא מבארך כל הפרטים נובעים מתוך בסיס רעיוני אחד, אבל המסגרת כאן קצרה בשביל זה, וכדאי לעיין במקור, ללמוד את הרחבת הדברים כפי שהם כתובים ברשימה שלו.