טומאת מצרים

בפרשיות של תחילת חומת שמות אנחנו קוראים על הסבל של עם ישראל במצרים. ולרבי לוי יצחק יש הסבר על המהות השלילית של מצרים. בפנימיות התורה מוסבר שהמילה מצרים היא מלשון מצר, מקום צר ומוגבל, מקום שמסתיר ומעלים על אלוקות. וההגדרה של מצרים בנפש האדם, ויש לזה ביטוי גם בצורת גוף האדם, ‫היא מיצר הגרון. ‫מצראי מלשון מיצר, ‫והדבר מרומז במיצר הגרון.

‫הגרון ממוקם בין הראש, ‫בין המוח, לבין הלב. ‫במוח, בשכל, האדם מבין אלוקות, ‫הוא לומד, מתבונן, ‫ומבין את גדלותו של הקב'-הב', ‫אבל למרות שהמוח אמור להשפיע ‫על הלב, ‫למרות שהשכל אמור להשפיע ‫על הרגשות, ‫כך שההבנה בגדלות המורא ‫צריכה להשפיע ‫על הרגשות, אבל איפהשהו ב'דרך' יש את מצרים, את מיצר הגרון, מקום צר, והמעבר הצר הזה לא נותן להבנה שבראש להביא לשינוי במידות שבלב.

המעבר הצר הזה מצמצם ומגביל את ההבנה כך שהיא לא תשפיע על הלב. זה התוכן הרוחני של הגרון, או במילה אחרת, של מצרים. רבי לוי יצחק מביא את מה שמוסבר בתורת החסידות, שבגרון יש שלושה צינורות, שלושה כלים של מעבר. יש את הוושת, שהוא מעבר של האוכל, יש את הקנה שהוא מעבר של נשימה, ויש את הוורידים של מעבר של דם. ושלושתם ממוקמים בגרון, במצרים שבאדם. והוא כותב שהם כנגד שלושת שרי פרעה. שלושת שרי מצרים שמוזכרים בתורה, שר הטבחים, שר המשקים ושר האופים.

רבי אלי ביצחק מוצא רמז לדברים ברעיון הבא מצרים, מיצר זה תוכן של צמצום. והשם של הקדוש ברוך הוא שהתוכן שלו הוא דין וצמצום זה השם אלוקים. הגימטריה של השם אלוקים היא 86. ושלוש פעמים אלוקים, שלוש פעמים צמצום כנגד שלושת שרי מצרים, כנגד שלושת הנושאים שקיימים בגרון, שלוש פעמים 86 הם 258. וכשנוסיף למספר 258 עם הכולל את הנושא בכללותו נוסיף עוד אחד, התוצאה תהיה 259. והמספר הזה, 259, הוא בדיוק הערך המספרי של המילה גרון 259. כי הגרון 259, שהוא מבטא את מצרים, את מצר הגרון, כולל בתוכו שלושה סוגים של צמצום והסתר. שלושה צינורות, ושת, קנה וורידים. שלושת שרי מצרים, שר הטבחים, שר המשקים ושר הרופים. רבי אלי ביצחק מסביר ששר האופים שהוא כנגד הוושט הוא הירוד ביותר, שר הטבחים שהוא כנגד הוורידים הוא פחות קשה, ושר המשקים שכנגד הקנה הוא יחסית הנעלה שבהם.

והוא מוסיף וכותב רמז מעניין ראשי התיבות של שלושת השרים טבחים, משקים, אופים, האותיות ט, מ, א יוצרות את המילה טמא, כי שלושת הסירים האלו מבטאים את טועת מצרים.