שבעת האורות שקדמו לעולם

בזוהר לפרשת צו, שואל רבי חזקיה את רבי אלעזר, כמה אורות נבראו עוד לפני שנברא העולם. נעסוק קצת בתשובה של רבי אלעזר, ובביאור של רבי לוי יצחק על הדברים. רבי חזקיה שאל את רבי אלעזר, כמה נהורי נתבירי הו עד לא עברי עלמא. כמה אורות נבראו כאשר עוד לא נברא העולם. ישיב לו רבי אלעזר שנבראו שבעה אורות, והוא מונה אותם. אור תורה, אור גהנום, אור גן עדן, אור כסא הכבוד, אור בית המקדש, אור תשובה, אורו של משיח.

על כל הנושא שמופיע בעמוד הזה בזוהר לפרשת צו, יש לרבי לוי יצחק הערה ארוכה מאוד, אחת ההערות הארוכות, הערה שמחזיקה יותר מ-50 עמודים בספר המודפס. במסגרת הזו כמובן ניגע רק בטיפה אחת מתוך הים העמוק והרחב הזה. הוא כותב ששבעת האורות האלו מקבילים לשבע עמידות מחסד ועד מלכות. והסדר שהם כתובים בזוהר, הוא כמעט לפי סדר הספירות, כמעט, כי תכף נראה שיש איזה שינוי מסוים.

האור הראשון שכתוב בזוהר הוא אור תורה, והוא כנגד מידת החסד. על התורה כתוב בפרשת... וזאת הברכה, ממינו יש דת למו, וצד ימין הוא הצד של מידת החסד. התורה גם נקראת בשם תורה אור, והאור נברא ביום הראשון של ששת ימי בראשית, היום הראשון הוא היום של מידת החסד.

האור השני הוא אור גהינום, והוא כנגד מידת הגבורה, כי כמו שחז״ל אומרים שהגהינום נברא ביום השני של ששת ימי בראשית והיום השני הוא היום של מידת הגבורה. או גן עדן הוא כנגד מידת התפארת, כי ביום השלישי של הבריאה, היום של מידת התפארת, נבראו כל הצמחים והאילנות, עץ עושה פרי למינו, תדשי הארץ והצמיחה של העצים זה גם התוכן של גן עדן, כמו שהתורה כותבת בפרשת בראשית, שהקדוש ברוך הוא נטע בגן עדן כל עץ נחמד למראה, ושם גם צמח את סחאים.

ביום השלישי לבריאה גם נקבו המים, ייקבו המים אל מקום אחד, ועל ידי המים יש צמיחה, כמו שמובא בתניא, שהמים מצמיחים כל מיני תענוג, וגם העובדה הזו תואמת את התוכן של גן עדן, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, כך שאור גן עדן הוא כנגד ספירת התפארת. רבי לוי יצחק מוסיף וכותב שהמילים גן עדן הן בגימטריה 177, וכשנוסיף עליהם את מספר האותיות של המילים האלו, את חמש האותיות ג', נ', ע', ד', נ', 177 ועוד 5, יחד הם 182. וזו הגימטריה של השם יעקב 182. ויעקב אבינו הוא הרי בחינת מידת התפארת.

הקשר בין יעקב אבינו לגן עדן בא לידי ביטוי גם בכך שכאשר הוא נכנס לאבא שלו, ליצחק אבינו, כדי לקבל את הברכות, אומרים חז״ל, נכנסה עמו גן עדן, כי יעקב אבינו מידת התפארת שייך לתחום של גן עדן. כך שכאמור, אור גן עדן הוא כנגד ספירת התפארת.

אור כיסא הכבוד הוא כנגד מידת הנצח. והדבר מרומז בפסוק מישעיה שאומר, והוכן בחסד כיסא. הכיסא של הקדוש ברוך הוא, כיסא הכבוד, קשור לקו של מידת החסד. ונצח הוא בענף החסד, בקו הימני של הספירות. רבי אלי יצחק מעמיק בנושא של הקשר בין כיסא הכבוד ומידת הנצח, אבל במסגרת הזו נסתפק ברעיון הקצר הזה.

אור בית המקדש הוא כנגד מידת ההוד. כמו שחזון אומרים על הפסוק, לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, הגדולה זו מעשה בראשית, והגבורה זו יציאת מצרים, וההוד זה בניין בית המקדש. כך שאור בית המקדש הוא כנגד מידת ההוד. עד כאן דיברנו על חמישה אורות שהן כנגד חמש הספירות מחסד ועד הוד.

שני האורות האחרונים בזוהר הם אור תשובה, אורו של משיח, ולכאורה, לפי סדר הדברים עד עכשיו, אור תשובה הוא כנראה כנגד יסוד, ואורו של משיח כנגד מלכות. אבל רבי לוי יצחק אומר שלא כך הם פני הדברים. אור תשובה הוא כנגד מידת המלכות, כי התוכן של תשובה הוא תשוב ה' להשיב את ה' האחרונה, את האות ה' האחרונה של שי' כו' כ' שהיא כנגד ספירת המלכות, ואילו אורו של משיח הוא כנגד מידת היסוד, כי משיח נקרא בשם הזה משיח על שם שהוא נמשך, נמשך בשמן. והתוכן של שמן, זית שמן, הוא מבחינת ספירת היסוד. שבעת המינים הם כנגד שבעת המידות, והזית, המין השישי, הוא כנגד הספירה השישית, ספירת היסוד.

רבי לוי יצחק מסביר למה אורו של משיח שהוא כנגד יסוד מוזכר אחרון אחרי ספירת המלכות אחרי אור תשובה. הוא מסביר כמה הסברים. אחד מהם הוא כי בעיית המשיח תלויה בתשובה. ישראל עושים תשובה והם נגלים. כך שקודם צריך להיות אור תשובה ורק אחר כך אורו של משיח. והוא מסביר הסבר נוסף עמוק יותר.

הוא כותב שהדבר מרומז בשינוי שיש באור הזה של משיח, שוני בלשון של הזוהר מכל שאר האורות. על כולם כתוב אור תורה, אור גן עדן, אור בית המקדש וכן הלאה. ואילו כאן זה לא אור משיח אלא אורו של משיח. מה הסיבה להבדל? הוא מסביר שספירת היסוד, אורו של משיח, זה אור נעלה ביותר, והוא זה שבכוחו לחבר את הספירות מחסד ועד עוד עם ספירת המלכות, את אור תורה, אור בית המקדש וכן שאר האורות עם אור תשובה. כמו שכתוב על ספירת היסוד, בביאו של הפסוק שצוטט קודם, לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, ככל בשמיים ובארץ, ככל היא כנגד יסוד, והיא זו שמאחדת את בשמיים ובארץ, את הספירות של בשמיים, הספירות העליונות, אם ובארץ, אם ספירת המלכות.

ולכן, אורו של משיח, יסוד, לא כתוב בתוך סדר הספירות, כדי להדגיש את ההבנה שהוא שונה מכולם. השורש שלו גבוה יותר. השורש של היסוד מגיע עד לבחינת הדעת שמעל לכל המידות. ולכן בכוחו להיות זה שמאחד את השמיים עם הארץ. את חמש הספירות, חמש האורות עם ספירת המלכות, אור התשובה. רבי לויצחק כותב שלכן גם הזוהר לא כותב אור משיח אלא אורו של משיח. אם הוא היה כתוב כמו כולם, אור משיח, היה מקום לחשוב שהוא כמו כולם. וכיוון שהוא האחרון ברשימה, אור שביעי, אז הוא כנגד ספירת המלכות. ולכן כתוב אורו, שזה אור ו', אור עם האות ו אחרי המילה אור, כדי לרמז על המיקום האמיתי שלו. האות ו היא האות השישית, והיא מרמזת על המידה השישית ספירת היסוד.

זה אורו של משיח, אור ו' אור המידה השישית, למרות שהיא כתובה השביעית ברשימה.