המברק

השבוע יחול יום י״ד קיסלב, יום החתונה של הרבי והרבנית. החתונה התקיימה בפולין, בוורשה, וההורים של הרבי, רבי לוי יצחק והרבנית חנה, לא יכלו לצאת מרוסיה להשתתף בחתונה של הבן הבכור שלהם. למרות כל המאמצים, משני צדי הגבול הם נשארו מאחורי מסך הברזל. בליל החתונה, במקביל לחתונה שהתקיימה בוורשה, התקיימה חתונה מקבילה גם בדניפרופטרובסק, בבית של רבי לוי יצחק. ובאמצע החתונה רבי לוי יצחק התיישב וכתב לרבה מברק ברכה.

בספר תולדות לוי יצחק מסופר בהרחבה על מאורעות הלילה הזה, ליל החתונה של הרבה והרבנית בשני המקומות, גם בוורשה וגם בדניפרופיטרובסק. במסגרת הזו אגע במברק המיוחד שרבי לוי יצחק כתב לרבה באותו הלילה. במכתב שרבי לוי יצחק שלח לרבי כשלושה שבועות אחרי החתונה, מכתב שהוא מתאר באריכות ובפרטי פרטים את החגיגה שהתקיימה בבית בזמן החתונה, הוא מתייחס גם למברק שהוא שלח. וכך הוא כותב לרבי במכתב חפצים מאוד שהדיפש, המברק שלי, שיש בו 101 תיבות, יהיה שמור אצלך, כי נכתב מקירות ליבי ומעומק נפשי.

ורבי לוי יצחק ממשיך וכותב ותשמרנו לאורך ימים ושנים טובים ונעימים, ותקוותי לה' יתברך, שיתקיימו עליכם כל האמור בו לטוב לכם כל הימים. גם הדוד של הרבי, האח של רבי לוי יצחק, הרב שמואל שניאורסון, שהיה הרב של העיר ניקולאייב, כתב באותם ימים מכתב לרבי. הוא הגיע מניקולאייב להשתתף בחתונה בדניפרופטרובסק, ואחרי החתונה הוא כתב לרבי כמה מכתבים, עם סגנון כתיבה מאוד מיוחד, מאוד קרוב. מאוד לבבי. והוא מפרט שם את כל מה שהתרחש במהלך אותם ימים. ובאחד המכתבים הוא מתייחס גם למברק המיוחד הזה. הוא כותב לרבי ודי יקירי שבעת כותבו את הטלגרמה הגדולה המתחלת ממעמוקי תעלומות לבבי וכולו ביום חתונתך היא כתובה בדמי לבבו ממש ובדמעות זולגות ואת כל ליבו שפך במילים האלו והלוואי יהיה כן כמו שנאמרה באמת.

והוא מוסיף וכותב לרבי, הנני מודיעך זה כדי שיהיה לך לזיכרון ואל תחשבנה כשאר הטלגרמות. אני לא אשכח את הרגעים האלו ולא יסור ממני כל הימים. כל אהבת האב והאדם הגדול והרגשות היותר פנימיות מהיחידה שבנפש נשפכו בטלגרמה הזו. באמצע החגיגה הגדולה רבי לוי יצחק התיישב ליד השולחן והוא כתב מברק לרבי, מברק שנכתב בבכי ובדמעות. הרבנית חנה סיפרה שהמפה שעל השולחן הייתה רטובה מהדמעות שלו.

אנחנו יכולים לראות כאן את הצילום שלו. הכותרת מברק י״ד כסלו תרפט היא בכתב יד של הרבי, וההמשך הוא בכתב ידו של רבי לוי יצחק עצמו. וזה נוסח המברק ממעמקי תעלומות לבבי הנני מברכך בני אהובי מחמדי, ליום חתונתך עם בת גילך, חיימושקא יחיו, למזל טוב.

השם אלוקי אבותינו הקדושים, אשר בזכותם אנו חיים, יפרוס עליכם סוכת שלמה, ויהא הבניין שלכם עדי עד. ראה חיים עם האישה אשר אהבת כפשוטו וכמדרשו. יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. זכות אבותינו, עצמך צדק וחברתו, אשר אתה וחברתך נקראים בשמותיהם, יגן עליכם כל ימיכם לעולם, כי תלכו בדרך התורה והמצווה ותחיו חיי נחת, שלווה ואשקט בכל טוב סלע. תהיו לגאון ולתפארת בישראל, יהיה מכם דור ישרים מבורך, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות בפועל. אביך אשר הוא איתך, עמך ממש, לוי יצחק.

הוזכר קודם, שבהנכתב שרבי לוי יצחק כתב לרבי, הוא כתב שבמברק יש 101 תיבות. כל דבר אצלו היה מדויק, ספור ומדוד, וגם המברק הוא בין 101 מילים בדיוק. וכשסופרים את המילים של המברק, אנחנו מגלים שהחתימה שלו, לוי יצחק, אלו המילים שמשלימות את המספר 101. גם ממבט מהיר על מכתבים שרבי לוי יצחק שלח לרבי, כולל גם מאותם ימים, מתקופת החתונה, נבחין שיש לו כל מיני אופנים של חתימה על המכתבים. לפעמים הוא חותם לוי יצחק שניאורסון, לפעמים המילה שניאורסון מופיעה רק בראשי תיבות, לוי יצחק, ש׳, לפעמים הוא חותם ליש, לוי יצחק שניאורסון, ולפעמים ל'ו, י' ש׳, את אחד המכתבים המאוד מיוחדים שהוא כותב לרוי לקראת החתונה, הוא חותם בשמו ובשם אמו, לוי יצחק, בן זלדה-ראחל-שניאורסון, ואילו את המברק הזה, הוא חותם רק בשם הפרטי שלו, לוי יצחק, והמילים האלו, ללמוד את המברק למספר 101 תיבות.