״ולא ידע איש את קבורתו״ - משמעות הפסוק על פי הקבלה

מסית בסוף פרשת וזאת הברכה כותבת התורה אודות פטירת וקבורת משה רבינו ולא ידע איש את קבורתו. מה המשמעות של ולא ידע איש את קבורתו? מובא על כך בספר הזוהר שמשה רבינו הסתלג בזמן מנחה של שבת עת ראווה דרעבין, זמן שמאיר בו עתיקה קדישה, מקום עליון שהוא נעלה ונעלם מהעליונים והתחתונים, וכיוון שנשמתו של משה רבינו נטמנה ברצון נעלה ונעלם זה, לכן ולא ידע איש את קבורתו. שואל על כך רבי לוי יצחק, הלא גם יוסף הצדיק ודוד המלך הסתלקו בזמן זה של מנחת שבת. זו גם הסיבה לכך שאנחנו אומרים בתפילת מנחה של שבת שלושה פסוקי צדקתך, שהם כן צידוק הדין, על שלושת צדיקים שנפטרו בזמן זה. ומדוע לא אומרים גם על יוסף ועל דוד ולא ידע איש את קבורתם?

ההסבר הוא יוסף הצדיק הוא מידת היסוד, ודוד המלך הוא מידת המלכות, ובעת פטירתם הם התכללו ועלו אל בחינת הדעת, שזו בחינתו של משה רבנו. וכיוון שהם התכללו בבחינת הדעת, שעניינה הוא ידיעה, לא שייך לומר עליהם ולא ידע. לעומתם, משה רבנו, אור הדעת, הוא בעת פטירתו התעלה אל בחינת הכתר, אל התיק הקדישא בלשון הזוהר, וכתר הוא למעלה ממושגים של דעת, של ידיעה. לכן נאמר עליו, ולא ידע.

לאור הבנה זו, מבאר רבי לוי יצחק את לשון הפסוק, ולא ידע איש את קבורתו. כל מילה בתורה מדויקת, אין בה אות מיותרת, ולכאורה התורה יכלה לכתוב ולא ידעו קבורתו. מדוע היא כותבת ולא ידע איש את קבורתו? המילים איש ועט לכאורה מיותרות. אלא, במילים אלו יש רמז על יוסף ודוד.

איש מסמל את יוסף, בחינת יסוד. כשהשבטים חוזרים מהמסע הראשון שלהם למצרים, והם מספרים ליעקב אביהם על קבלת הפנים הקשה שהמשנה למלך, יוסף, קיבל אותם, הם אומרים, דיבר האיש אדוני הארץ איתנו קשות. ובהמשך, כאשר יעקב אבינו שולח את בניו למצרים בשנית, הוא מתפלל עליהם ואומר, וכאל שדי, אתן לכם רחמים לפני האיש. יוסף מכונה בתואר איש. והמילה את, כמובן בספרי חסידות, מסמלת את ספירת המלכות, שזו הבחינה של דוד המלך. וכאשר משה רבנו הסתלק, כשהוא התעלה אל בחינת הכתר, התורה אומרת שגם יוסף וגם דוד, גם איש וגם עת, למרות שבעת פטירתם הם התעלו לבחינת הדעת, גם הם לא השיגו את בחינתו של משה רבנו, ולא ידע איש את קבורתו.

גם איש, יוסף, וגם עת, דוד, לא ידעו קבורתו. הזכרנו קודם שבשל פטירת שלושת הצדיקים הללו בעת מנחת שבת, אנחנו אומרים את שלושת פסוקי צדקתך. ו‫צדקתך כארי אI, ‫ו‫צדקתך אלוקים עד מרום, ‫צדקתך צדק לעולם. ‫רבי לוי יצחק מוצא בפסוקים אלו ‫רמז שמשלים את הביור שלו.

‫שניים מהפסוקים האלו, ‫הפסוק צדקתך כארי אI, ‫והפסוק צדקתך צדק לעולם, ‫הנם ללא האות ו' בתחילה, ‫ואילו הפסוק ‫וץדקתך אלוקים עד מרום, ‫הוא אִם האות ו' בתחילה. שני פסוקי צדקתך ‫הם כנגד יוסף ודוד, יסוד ומלכות, שהתעלו ונכללו בספירת הדעת, ואילו וצדקתך הינו כנגד משה שהתעלה אל בחינת הכתר.

המילה צדקתך ללא ו היא בגימטריה 614, וזו בדיוק הגימטריה של חכמה, בינה, דעת. ספירת הדעת כוללת בתוכה את הספירות חכמה ובינה, וזו הבחינה שאליה התעלו יוסף ודוד. הם התעלו ונכללו בספירת הדעת, הפסוק שלהם הוא צדקתך, חכמה, בינה, דעת. ואילו וצדקתך עם ו שהוא כנגד משה הוא בגימטריה 620, שזו גם הגימטריה של כתר, המקום אליו משה רבינו התעלה.

העלייה של משה רבינו אל הכתר מרומזת גם בדברי הפסוק עצמו, וצדקתך אלוקים עד מרום. המילה מרום זו ההגדרה של בחינת הכתר.