ערי מקלט ערי גבורות

בפרשת מסע, הקב'-הקיattKB מורה למשה רבינו על הכנת ערי מקלט, ו'ההארים אשר תהתנו, שש ערי מקלט תהיינה לכם' ואת ערים אלו צריך לתת ללווים, ובנוסף, על שש ערים אלו, הקב'-הארה׳ אמורר לדיג'יatt0,ter, forE,q-2 שיש לתת ללווים עוד ארבעים ושתיים עיר, ועליהם תהתנו ארבעים ושתיים עיר, בסך הכל, יש לתת ללווים ארבעים ושמונה עיר, עיר, וכמו שהתורה מסכמת, כל הערים אשר תיתנו ללוויים 48 עיר. מה תוכן המספרים האלו, ומה הקשר שלהם ללוויים ולערי מקלט?

רבי אלי ביצחק מבאר שהתוכן הפנימי של ערי מקלט הוא ערים של גבורות. בשונה מהכוהנים שהכוהן הוא בחינת חסד, הלוויים הם בחינת גבורות. כך שערי מקלט שהן ערי הלוויים הן ערים של גבורות. זו הסיבה שאדם שעשה מעשה שהתוכן שלו הוא גבורה, אדם שהרג נפש, צריך לגלות לעיר מקלט.

ורבי לויצחק מציין לרמז על הקשר שבין אדם שהרג בשוגג לבין גלות בעיר מקלט. הריגת נפש זו פעולה של שפיכת דם. הערך המספרי של דם הוא 44, וזו גם הגימטריה של המילה גולה 44. האדם ששפך דם צריך להיות גולה לעיר מקלט. וכפי שהוזכר קודם, מלבד שש ערי המקלט יש לתת ללוויים עוד ארבעים ושתיים עיר.

המספר ארבעים ושתיים, מ״ב, גם הוא בעל תוכן של גבורות. השם מ״ב, כמובן הרבה פעמים בפנימיות התורה, הוא שם של בחינת הגבורה. ורבי לוי יצחק מציין לכמה נקודות סביב הקשר שבין המספר ארבעים ושתיים, מ״ב לתוכן של גבורות. פרק מ״ב בתהילים נפתח בפסוק למנצח משכיל לבני קורח, והבחינה של בני קורח הוא גבורות.

בנוסף לכך, ספר התהילים מחולק לחמישה ספרים, וכל אחד מחמשת הספרים האלה הוא כנגד מידה אחרת. ספר ראשון הוא כנגד מידת החסד, ספר שני הוא כנגד מידת הגבורה, הספר השלישי כנגד מידת התפארת וכן הלאה. אנחנו פוגשים את החלוקה הזאת באופן גלוי, בנוסח היהי רצון שאנחנו אומרים בליל או שנה רבה, בסיום של כל אחד מחמשת הספרים האלו, אנחנו רואים שם במפורש את הקשר של כל ספר למידה המקבילה שלו.

ופרק מ״ב בתהילים, שהוא כנגד הרי המקלט הנוספות, הוא הפרק הראשון, הפרק שפותח את הספר השני שבתהילים, הספר שכנגד מידת הגבורה. שש ערי מקלט ועוד ארבעים ושתיים מ״ב הרים, יחד הם 48 ערי מקלט מ״ח ערים. רבי לוי יצחק כותב שגם המספר הזה, 48 מ״ח, גם הוא מרמז על הבחינה של גבורות.

פרק מ״ח בתהילים גם הוא, כמו פרק מ״ב, פותח עם בני קורח שכפי שהוזכר קודם הם בחינת גבורות. הפרק נפתח בפסוק שיר מזמור לבני קורח. בנוסף לכך, הפרק הזה, פרק מ״ח בתהילים, הוא גם הפרק שאותו אנחנו אומרים בתפילה, בשיר של יום, של יום שני בשבוע. שבעת ימי השבוע הם כנגד שבע אמיתות. ביום הראשון ל-6ת מברשית, נברא העור, שהתוכן שלו הוא חסד, ביום הראשון הוא כנגד מידת החסד, ביום השני, היתה חלוקה וההפרדה בין המים העליונים למים התחתונים, ביום השני, נברא הרקיע, שיצר את החלוקה הזו, ישו יו-ייף יו-ייף-י�, שרשי, מפה, ל-1,5% ה-1%th0, יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, שחלוקה והפרדה זה תוכן של גבורה. כך שהיום השני הוא כנגד מידת הגבורה.

ופרק מ״ח, שהוא שיר של יום, של היום השני בשבוע, הוא כנגד הסך הכולל של 48 ערי מקלט, וגם הפרט הזה מבטא תוכן של גבורה. רבי לויצחה גם מציין לאותיות מ״ח, שהן יוצרות את המילה חם, ובמקום אחר הוא מסביר את התוכן של שלושת הבנים של נוח, שם חם ויפת שהם כנגד הספירות חסד, גבורה ותפארת, כך שגם חם, מ׳ח, הוא כנגד מידת הגבורה.

גלות לעיר מקלט זה תוכן של גבורות, והתיקון של הגולל שם הוא על ידי הכהן הגדול, שהבחינה הרוחנית של הכהן הגדול היא לא רק חסד, שכמו שהוזכר קודם, כהן, כל כהן הוא בחינת חסד, אלא הכהן הגדול הוא בחינת ורב חסד, חסד נעלה ביותר, ולכן בכוחו לכפר ולתקן את הגבורות של מי שגולל לעיר מקלט.